"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הניסוי הישראלי שהוכיח: כך תוכלו לסייע בקלות לשמור על חיות הבר

רשות הטבע והגנים יזמה ניסוי בתחום המדע האזרחי, שאחת ממטרותיו הייתה לפתח תוכנית ניטור שתתבסס על קהילות מקומיות • הניסוי גילה כי גם מתנדבים שאין להם מומחיות בזיהוי חיות בר יכולים לזהות עקבות שלהן במידה מספקת – ולסייע בניטור בעלי חיים במסדרונות אקולוגיים

,עודכן
0השמעה
זאב בשמורת נחלים גדולים. צילום: ערן גיסיס - רשות הטבע והגנים

התוכנית להתוויית מסדרונות אקולוגיים בישראל חשובה לשמירה על אוכלוסיותחיות ברמבחינה דמוגרפית וגנטית, ולא סתם היא מקודמת בשנים האחרונות על ידי מינהל התכנון בתוכנית מתאר ארצית מספר 1.

ואולם, מלבד יישום המסדרונות בעבודת התכנון, חשוב גם להבין מהי מידת יעילותם כנתיבי תנועה לחיות ברואם צריך לשפר את תפקודם כדי לשמר את התנועה בהם. כדי לאמוד את תפקוד המסדרונות ברחבי הארץ, נוקטתרשות הטבע והגניםבכמה אמצעים: תיעודחיות ברבמצלמות שביל, משדור בעלי חיים ותצפיות אקראיות.

חתול ביצות בגן לאומי הירקון,צילום: יונתן סבלסקי - רשות הטבע והגנים
טביעת רגל של חתול ביצות,צילום: דורון ניסים - רשות הטבע והגנים


המסדרונות האקולוגיים במרכז הארץ הם חוליה רגישה המקשרת בין דרום הארץ לצפונה, אולם חרף רגישותם, הם מבוססים על רצף של שטחים פתוחים, שמרביתם שטחי חקלאות. אלא שפיתוח אינטנסיבי במרכז הארץ הותיר רק רצועות צרות של שטחי חקלאות בין יישובים ואזורי תעסוקה ותעשייה, ומאחר שחלקם מגודר, למעשה נקטע הרצף שעדיין נותר על ידי תשתיות אורך כמו כבישים.

אם כן, הכרת תנועת חיות הבר במסדרונות האקולוגיים וידיעה על חסמים בהם הן רכיבים חשובים בהבנת רמת תפקודם, ואף על פי כן רוב המידע על התנועה בהם באזור המרכז מגיע מתצפיות אקראיות או מדיווחים של חקלאים על נזקים שגרמו בעלי חיים לשטחי חקלאות. המחסור בנתונים אינו מאפשר אפוא הבנה מלאה של תפקוד המסדרונות האקולוגיים, ולפיכך מגביל נקיטת פעולות ממשק הנדרשות לשיפור תפקודם.

כדי להרבות את הידע על הימצאותן ותנועתן שלחיות ברבמסדרונות האקולוגיים, יזמהרשות הטבע והגניםניסוי ייחודי בתחום המדע האזרחי: אחת ממטרותיו הייתה לפתח תוכנית ניטור רב-שנתית שתתבסס על קהילות מקומיות, ולשם כך נבדקה יכולתם של מתנדבים מקרב התושבים באזורים הנחקרים לנטר את בעלי החיים המצויים במסדרונות שבקרבתם.

הניסוי בוצע באביב 2023, ונבחנה בו יכולתם של מתנדבים בעלי מיומנות נמוכה לאתר עקבות בעלי חיים בחתכי ניטור ולזהותם בהצלחה. לצורך זה, הרכיבו החוקרים אסף בן דוד ועומרי שקותאי שלוש קבוצות מנטרים ברמות מיומנות שונות, והשוו ביניהן את היכולת לזהות עקבות יונקים גדולים ובינוניים: קבוצת גששים מומחים בזיהוי עקבות בעלי חיים, ושתי קבוצות חובבים, האחת קבוצת אנשים מבוגרים, והשנייה קבוצת בני נוער חניכי חוגי סיור. שתי קבוצות החובבים קיבלו הכשרה מתאימה וליווי מקצועי. הניסוי נעשה בחמישה אתרים במסדרונות האקולוגיים בשרון לאורך כ-60 קילומטרים.

תוצאות הניסוי הראו כי שיעור זיהוי מינים של בעלי חיים דרך זיהוי עקבות היה דומה בקבוצת החובבים המבוגרים לשיעורו בקבוצת הגששים המומחים. לעומת זאת, קבוצת בני הנוער לא השלימה את המשימה.

יעל נובי,צילום: דורון ניסים - רשות הטבע והגנים
טביעת רגל של יעל נובי,


מתוך כך עלה כי חובבים מבוגרים שקיבלו הכשרה וליווי מקצועי אכן עשויים לספק זיהוי מהימן של בעלי חיים במסדרונות. מלבד הסיוע בזיהוי, יש להפעלת מתנדבים מהקהילות גם ערך מוסף: קירוב הציבור לשמירה על הטבע בסביבת מגוריו והעלאת המודעות למצבו, ועל כן מומלץ להפעיל מתנדבים בניטורחיות ברבמסדרונות אקולוגיים ברחבי הארץ. עם זאת, הפעלת מתנדבים מחייבת הקצאת משאבים להכשרה ולליווי מקצועי, ויש לבחון את היחס בין עלות ההשקעה לתועלת שתצמח ממנה לאורך זמן.

דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים: "ביסוס מסדרונות אקולוגיים בישראל היא פעולה בעלת חשיבות עליונה שתיתן מענה להישרדותן של אוכלוסיות בעלי חיים, מענה לשטחים פתוחים ורציפים סמוך ליישובים וכן מענה לשינוי האקלים המתרחש סביבנו. שילוב של אזרחים בניטור תנועת בעלי חיים במסדרונות חשוב לא פחות בכך שהוא מקרב את הציבור לטבע, והופך אותו לשותף לתהליכי התכנון והשמירה על הסביבה, המשפיעים על כל אחד מאיתנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר