באמצע הלילה: צפו בתיעוד נדיר של צבועים מזדווגים

בזמן שפקחרשות הטבע והגניםנעם יחיא היה באמצע משמרת לילה במילואים סמוך ליישוב גלגל שבבקעת הירדן, הוא זכה לתעד מחזה מדהים שבו נראים זוגצבועיםמזדווגים.

יחיא מספר כי במהלך המשמרת שלו, הוא סרק את השטח באמצעות המצלמה הטרמית שלו – כשלפתע הוא ראה תנועה חשודה. "הבנתי שאני זוכה לצלם תיעוד נדיר של זוגצבועיםבלילה", אמר. "לאחר מספר דקות ראיתי שהם מזדווגים, זה היה אירוע מרגש מאוד ונדיר לתיעוד".

עזרא חדד, גם הוא פקח ברט"ג, סיפר קצת על החיה. "פעילותהצבועיםמתרחשת ברובה בלילה. הם נסמכים בעיקר על תקשורת כימית. צבועים מפוספסים נחשבים יחידאיים, אך ידועים מקרים של קבוצות קטנות שהתקבצו כדי להתרבות. הזכרים חיים בגפם או בקבוצות קטנות בטריטוריות גדולות יותר, כדי לאפשר להם להזדווג עם נקבות שבטריטוריות האלה", אמר. "כל הצבועים מסמנים את תחומי המחיה שלהם באתרי צואה, הנקראים 'בתי שימוש', בקרבת המאורה, ובהפרשות מבלוטות הריח האנאליות שלהם. התדירות שבה הצבועים מורחים את ריחם משתנה מאוד בין המינים השונים ובתוך המין".

הוא הוסיף: "כאשר הם מגיעים לקרבה פיזית עם אחד מבני מינם, כל הצבועים מתקשרים ישירות האחד עם השני על ידי זקירת רעמתם וזנבותיהם, וכן על ידי רפרטואר עשיר של הבעות פנים. מבחינות רבות, שפת הגוף של הצבועים דומה מאוד לזו הנצפית אצל הכלבים. גודלו של הרפרטואר הקולי, וכן החשיבות של התקשורת הקולית בחיים החברתיים, משתנה רבות בקרב הצבועים".

לדברי חדד, הצבוע המפוספס נפוץ ברוב שטחה של ישראל, מהחרמון ועד אילת. בשנים האחרונות, גורם התמותה העיקרי של הצבועים הוא דריסה בכבישים, והסיבה לכך נובעת מצבועים רבים שנוהגים לאסוף פגרי בעלי חיים שנדרסים בכבישים, ובכך הם מסכנים את עצמם – ונדרסים. המין התאושש במהלך שנות ה-70 של המאה הקודמת, ועד היום מצב האוכלוסייה בארץ די טוב.

בשונה ממקומות אחרים בעולם, הצבועים בישראל חיים בסמיכות ליישובים – ואף בתוכם, כשבשנים האחרונות נצפו צבועים מחפשים אחר מזון בפחי אשפה בתוך יישובים. תצפיות נוספות דווחו גם במקומות שהצבועים לא נצפו בהם בעבר או שהיה מדובר במחזה נדיר מאוד, כמו הכרמל, וכן בערים וביישובים במישור החוף המרכזי.

בשנות ה-70, הזואולוג גיורא אילני העריך את אוכלוסיית הצבועים בישראל ב-135-80 פרטים. בספר האדום שפורסם בשנת 2002, הוערכה אוכלוסיית הצבועים בישראל בכ-200 פרטים. בשנים האחרונות התרבו התצפיות בצבוע המפוספס בארץ, ונראה שאוכלוסיית הצבועים בה גדלה.

ההערכה היא כי העלייה במספר הצבועים ובתפוצתם קשורה בכמויות האשפה שבני האדם משליכים, במספר הדריסות של בעלי חיים בכבישים כמו תנים, ובמספר פגרי הצאן והבקר, וכן בפגרי הציד שנותרים בשטח (כמו חזירי בר), המושכים גם הם צבועים.

גדר ההפרדה בגבולות ישראל תרמה בהגנה על הצבועים, ויצרה מקלט מהסכנות הרבות שאורבות לצבוע המפוספס. בעשור האחרון עלה מספרם של הצבועים בישראל בצורה מרשימה, והעדות לכך היא כמות הדריסות בכבישים: מנתוני מאגר רשות הטבע והגנים ומתצפיות נוספות בין השנים 2020-2008, נדרסו 520 צבועים בישראל. ההערכות הן שאוכלוסיית הצבוע המפוספס בישראל מונה כ-1,000 פרטים.