יפות בלבן: החיות הלבנות בישראל שאתם חייבים להכיר

באזורים בעולם שבהם יורד שלג בחורף, ישנם בעלי חיים שעוטים על עצמם לבן כדי להסתוות מטורפים או כדי לסייע לעצמם בחיפוש אחר טרף • מדוע המצב בארץ שונה – ואילו חיות כאלו תוכלו לצפות בסביבתנו? כל הפרטים

חסידות. צילום: מחמוד נאסר - רשות הטבע והגנים

בישראל הקטנטנה קיים מגוון עצום של בעלי חיים ייחודיים – חלקם גדולים, חלקם קטנים, חלקם משמיעים קולות מוזרים וחלקם הקטן לבנים. יחד עם רשות הטבע והגנים, אספנו עבורכם כמה מן היצורים היפים, המרשימים והלבנים המהווים חלק בלתי נפרד מהטבע בארצנו.

דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, אמר: "באזורים צפוניים או דרומיים בהם יורד שלג בחורף, מיני עופות ויונקים עוטים כסות פרווה או נוצות לבנים, דבר המסיע בהסוואתם מפני טורפים או כטורפים בעצמם. בישראל אין הרבה בעלי חיים לבנים, אך מינים מסוימים כאלו כן נמצאים בסביבתנו כמעט בכל ימות השנה".

חסידות באזור הגלבוע, צילום: מחמוד נאסר - רשות הטבע והגנים

זאב לבן

בשנת 2022 זוהתה תצפית נדירה של זאב בעל פרווה לבנה. במבט ראשון, ניתן היה לחשוב שמדובר בזאב לבקן, אך העיניים אינן אדומות כפי שמאפיין גן הלבקנות. כאמור, אצל חיות שאינן טורפות או קטנות, לבקנות או צבע לבן עלולות להוות חיסרון משמעותי, שכן הן בולטות לטורפים, במיוחד בשעות הלילה.

עם זאת, הזאב הלבן אינו לבקן, אלא בעל מתופעה גנטית נדירה הקרויה לאוציזם (Lucism), בה שילוב גנטי נדיר גורם לפנוטיפ (המראה החיצוני) להיות בעל שיער או פרווה לבנים. אז נכון, טכנית מדובר בזאב אפור בעל פרווה לבנה, אבל התצפית הנדירה הזו בישראל הופכת את הזאב הלבן לאחת החיות המרשימות והיפות בטבע הישראלי.

זאב לבן, צילום: אשר פרץ - רשות הטבע והגנים

הראם הלבן

זהו יונק מרשים וייחודי השייך למשפחת הפרסתנים, מתת-משפחת האנטילופות. בעבר הוא היה מצוי במדבריות המזרח התיכון, כולל בישראל, אך נכחד מהאזור בסוף המאה ה-19.

מלבד צבעו הלבן, המהווה אתגר מסוים בשל היותו בולט בשטח, הראם מותאם היטב לחיים במדבר הקשה. הוא מסוגל לשרוד תקופות ארוכות ללא מים בזכות יכולתו לנצל ביעילות את הנוזלים שהוא מפיק מהמזון שלו. תזונתו מבוססת על עלים, פרחים ותרמילים של עצי שיטה. למעשה, תרמילי הזרעים של השיטה מהווים מרכיב חשוב בתפריט שלו.

ראמים לבנים, צילום: גולן רידר - רשות הטבע והגנים

למרבה הצער, ציד מוגבר הביא להכחדת הראם הלבן מנופי ישראל. הוא נצוד הן בשל בשרו הטעים והן עקב אמונות טפלות, שייחסו לקרניו ולבשרו סגולות ריפוי משיתוק והגנה מפני טורפים.

בסוף שנות ה-70 הוקם גרעין רבייה בשמורת חי-בר יטבתה מארבעה זוגות. הודות למאמצים אלו, כיום חיים בחי-בר יותר מ-100 פרטים וכ-100 ראמים נוספים שוחררו לטבע באזור בערבה המכונה הנחלים הגדולים, שהם הפארן והציחור, ובהר הנגב. הראם הלבן הוא דוגמה מצוינת לחשיבות שימור מינים להם תפקיד חשוב במערכות האקולוגיות בהן הם חיים.

ראמים לבנים בחי-בר יטבתה, צילום: אורן עמית - רשות הטבע והגנים

תכול כנף קיסוסי

על אף שמו, צבע חלקה החיצוני של הכנף לבן, כך שכאשר הפרפר עומד עם כנפיים סגורות, הוא נראה לבן לחלוטין עם ניקוד שחרחר. זהו מין מיוחד של החרמון הגבוה, שמעופף באביב המאוחר ובקיץ וניתן לראות להקות גדולות שלו כשהוא נח על הקרקע בבריכות בוץ רדודות וניזון ממינרלים החיוניים לו. חלק מאזורי מחייתו נפגעו במהלך המלחמה הנוכחית, ואנו תקווה שעם סיומה המיוחל, יהיה ניתן לשקם את בתי הגידול שנפגעו.

פרפר תכול כנף קיסוסי, צילום: רשות הטבע והגנים

לבנית קטנה

מדובר במין מרהיב של אנפה בינונית, הבולטת בזכות צבעה הלבן הטהור ופרופורציות גופה הצרות והמוארכות. מקורה הדק והארוך, יחד עם רגליה השחורות ואצבעותיה הצהובות הבולטות, מעניקים לה מראה ייחודי ואלגנטי. בעונת החיזור, הלבנית מתהדרת בגשר עין אדמדם ובשתי נוצות קישוט ארוכות ודקיקות על ראשה המוסיפות לקסמה.

הלבנית הקטנה היא מין יציב בישראל, כלומר היא נמצאת כאן בכל ימות השנה, כאשר בעונת הסתיו והאביב מצטרפות ללהקות המקומיות גם להקות של לבניות נודדות. חלק מהלהקות נשארות למשך החורף ומעטרות את בריכות הדגים, את שמורת החולה וחופי הכנרת בלבן. הלבנית ניזונה מדגים ומקננת בעונת האביב והקיץ במושבות מעורבות עם מיני אנפות אחרות, כמו קורמורן גמד ומגלן חום.

לבנית בשמורת טבע החולה, צילום: שרית פלאצי-מיארה - רשות הטבע והגנים

בשל נוצות הקישוט, בעונת החיזור שלה ניצודו לבניות על מנת שנוצות אלו ישמשו כקישוט לכובעי גבירות מהודרות, אך כיום הלבנית היא עוף מוגן.

מספר קטן של לבניות למדו לצוד בחוף הים הסלעי או בשפכי נחלים, כך שמי שיוצא בעונת הקיץ לטייל לאורך חופים כמו חוף הבונים, שפך נחל אלכסנדר ונחל תנינים, יכול לראות לבניות צדות. ברוב המקרים הן עומדות ומניעות את ראשן לאט, עד שלפתע הן שולחות את צווארן קדימה – והמקור ננעץ כמו חץ שלוח בטרף. מנגנון זה השתכלל עד כי כך שהלבנית כבר לא יכולה לסובב את ראשה לאחור, ובעת מעוף הצוואר מונח כדוגמת האות S על גבה.

משפחת הלבנינים

משפחה של פרפרי יום המונה כמה מהמינים הנפוצים ביותר בארץ. חלק מהמינים לבנים לחלוטין עם כתם שחור קטן, ואילו לאחרים שילוב של פסים ירוקים ושחורים על כנפיהם הלבנות. מיני לבנינים מעופפים בכל עונות השנה ובכל רחבי הארץ, הבולטים שבהם הם לבנין הצנון ולבנין הכרוב, אותם ניתן לראות כמעט בכל גינה ציבורית, ולבטח בשטחים הפתוחים.

המין לבנין משויש נצפה כבר בפברואר באזור הערבה וים המלח, וככל שהעונה מתקדמת לעבר הקיץ נצפים לבנינים משוישים גם באזורים צפוניים יותר, כולל במישור החוף. למטיילים בשמורת נחל התנינים, עין אפק, ומקורות הירקון, חפשו פרפר לבן עם עורקים חומים דקים. מי מכם שבחר לטייל בערבה ובמדבר יהודה יוכל לחפש אותם גם בנאות המדבר או בגינות הציבוריות ביישובים בהם אתם מתארחים.

פרפר לבנין משויש, צילום: רשות הטבע והגנים

חסידה לבנה

עיקר צבעה של החסידה הלבנה הוא אכן לבן, אולי כדי להבדילה מהחסידה השחורה, החיה לצדה באזורי הקינון במזרח אירופה. החסידות חולפות בשמי ישראל פעמיים בשנה בדרכן לאפריקה או לאירופה, ורק מעטות מהן נשארות לקנן בארץ. המטיילים ברמת הגולן יכולים לצפות בה מרחוק ובבטחה בקינים הבודדים שלה. החסידות ניזונות ממכרסמים, זוחלים ודו-חיים בשטחי הבתה הפתוחים שסביב היישובים בהם הן מקננות. ישנה חשיבות רבה לשמור על בית גידול זה גם למען החסידות המקננות ואלו העוצרות בבתות כתחנות "תדלוק" בעת הנדודים.

חסידה // צילום: שרית דהן - רשות הטבע והגנים

שקנאי לבן

מהעופות המרשימים העוברים את ישראל בכל סתיו, אשר שמו ניתן לו בשל כסות נוצותיו הלבנות. השקנאי מקנן במושבות צפופות באגמים רדודים יחסית, בהם הוא יכול לצוד דגים. את הציד מבצע השקנאי הלבן יחד עם שקנאים נוספים, כאשר הם מגרשים להקות דגים לפינה רדודה של האגם, ואז ביחד הם מכניסים את ראשם למים, פורשים את השק המפורסם שלהם – ולוכדים את הדגים. ישראל מהווה את תחנת העצירה האחרונה של העוף בדרכו לאפריקה, לפני חציית המדבר. בעבר הם עצרו בעמק החולה, שם הם ניזונו מדגים בגא הרדוד. כיום, רשות הטבע והגנים, יחד עם חקלאים וארגונים נוספים, מספקים להם מזון במאגרים מבודדים על מנת שלא יפגעו במדגים מסחריים.

שקנאי לבן, צילום: רשות הטבע והגנים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר