"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ותודה לסבתא: מחקר חדש מגלה מדוע (כנראה) נפסקת הווסת

רק נשים ונקבות בחמישה מיני לוויתני שיניים מגיעות לגיל המעבר • מדענים שבחנו נקבות של לווייתנים אלה מצאו: ההגעה לבלות קשורה לתוחלת חיים ארוכה יותר - ובמינים שבהם הנקבות מפסיקות להתרבות, הן מבלות זמן רב יותר עם גוריהן ונכדיהן • בכך גדל סיכויים לשרוד

,עודכן
0השמעה
קטלנים ליד אנטרקטיקה. צילום: משה שי

הפסקת הווסת היא תכונה נדירה מאוד ואופיינית רק לבני אדם, לקטלנים (אורקות) וארבעה סוגילווייתניםאחרים. אבל למה היא בכלל מתרחשת? הרי רוב המינים מתרבים עד ליום מותם ובכך מגדילים את הסיכוי להעביר את הגנים שלהם לדור הבא. מחקר, שהתפרסם במגזין Nature, מציע הסבר אפשרי.

המחקר בדק את ההגעה לבלות בלווייתנישיניים. המדענים מבריטניה ומארה"ב בחנו את תוחלת החיים של 32 מינים של קבוצה זו. התברר שבחמשת המינים שבהם מתרחשת הפסקת מחזור הווסת – קטלן (אורקה), עבשן קטלני, לנבתן (בלוגה), חדשן ונתב קטן-סנפיר – הנקבות חיות כ-40 שנה יותר מאשר נקבות במינים שאצלן המחזור אינו נפסק.

אורקה (קטלן). הסבתות עוזרות עם הנכדים גם אצלן,צילום: GettyImages

"התוצאה מעניקה לנו אפשרות ייחודית להבין כיצד התפתחה הבלות", אמר לרויטרס ד"ר סם אליס מאוניברסיטת אקסטר האנגלית, ראש צוות החוקרים. "למינים שפיתחו הפסקת וסת ולמינים שלא יש תקופת רבייה דומה. מה שמשתנה הוא החיים אחרי הפסקתה".

לדברי אליס, במהלך האבולוציה התפתחה תוחלת חיים ארוכה יותר כדי שאימהות וסבתות יוכלו לעזור למשפחה זמן רב אחרי (תקופת) הרבייה. "אנחנו רואים דפוסים דומים בחברות אנושיות", העיר.

לבנתן. גם הם חלק מהמועדון האקסקלוזיבי,צילום: אי.אף.פי

על פיהמחקר, הנקבות שהפסיקו לבייץ יכולות לבלות יותר זמן עם גוריהן ועם נכדיהן, ובכך להגדיל את הסיכוי שלהם לשרוד. יתרה מזאת, מכיוון שהן מפסיקות להמליט, יש פחות פיות להאכיל.

המחקר מהדהד ממצאים שלמחקר אחר, שפורסם לפני כשנה, ובו נמצא כי נקבות קטלן שהפסיקו לבייץ, הגנו על גוריהן הבוגרים מלהיכנס לקטטות.

המדענים בחנו את סימני הנשיכות של האורקות, שנגרמו בקרבות עם בני מינם. נמצא כי הימצאות של אמא בוגרת ליד קטלן הקטינה את הסיכוי שלו להינשך. בה בעת, התברר כי רק הזכרים הצעירים נהנים מהגנה אימהית כזו. "בלי ספק, אימהות מנסות בדרך כלשהי להגן על בניהן", אמר החוקר הראשי צ'רלי גריימס ל-BBC.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר