ותודה לסבתא: מחקר חדש מגלה מדוע (כנראה) נפסקת הווסת

הפסקת הווסת היא תכונה נדירה מאוד ואופיינית רק לבני אדם, לקטלנים (אורקות) וארבעה סוגילווייתניםאחרים. אבל למה היא בכלל מתרחשת? הרי רוב המינים מתרבים עד ליום מותם ובכך מגדילים את הסיכוי להעביר את הגנים שלהם לדור הבא. מחקר, שהתפרסם במגזין Nature, מציע הסבר אפשרי.

המחקר בדק את ההגעה לבלות בלווייתנישיניים. המדענים מבריטניה ומארה"ב בחנו את תוחלת החיים של 32 מינים של קבוצה זו. התברר שבחמשת המינים שבהם מתרחשת הפסקת מחזור הווסת – קטלן (אורקה), עבשן קטלני, לנבתן (בלוגה), חדשן ונתב קטן-סנפיר – הנקבות חיות כ-40 שנה יותר מאשר נקבות במינים שאצלן המחזור אינו נפסק.

"התוצאה מעניקה לנו אפשרות ייחודית להבין כיצד התפתחה הבלות", אמר לרויטרס ד"ר סם אליס מאוניברסיטת אקסטר האנגלית, ראש צוות החוקרים. "למינים שפיתחו הפסקת וסת ולמינים שלא יש תקופת רבייה דומה. מה שמשתנה הוא החיים אחרי הפסקתה".

לדברי אליס, במהלך האבולוציה התפתחה תוחלת חיים ארוכה יותר כדי שאימהות וסבתות יוכלו לעזור למשפחה זמן רב אחרי (תקופת) הרבייה. "אנחנו רואים דפוסים דומים בחברות אנושיות", העיר.

על פיהמחקר, הנקבות שהפסיקו לבייץ יכולות לבלות יותר זמן עם גוריהן ועם נכדיהן, ובכך להגדיל את הסיכוי שלהם לשרוד. יתרה מזאת, מכיוון שהן מפסיקות להמליט, יש פחות פיות להאכיל.

המחקר מהדהד ממצאים שלמחקר אחר, שפורסם לפני כשנה, ובו נמצא כי נקבות קטלן שהפסיקו לבייץ, הגנו על גוריהן הבוגרים מלהיכנס לקטטות.

המדענים בחנו את סימני הנשיכות של האורקות, שנגרמו בקרבות עם בני מינם. נמצא כי הימצאות של אמא בוגרת ליד קטלן הקטינה את הסיכוי שלו להינשך. בה בעת, התברר כי רק הזכרים הצעירים נהנים מהגנה אימהית כזו. "בלי ספק, אימהות מנסות בדרך כלשהי להגן על בניהן", אמר החוקר הראשי צ'רלי גריימס ל-BBC.