"כל החברים שנחטפו או נרצחו, הקיבוץ שנשרף, השדות שלא נגדל בהם כלום השנה חוץ מעשבים. הכל נשאר בתמונות ובוער בי להראות לכל העולם. הנה קיבוץ ניר עוז שהיה, אלה היו החיים שלנו. חיים של בנייה ויצירה, לא של הרס. עוד נחזור, מבטיח לצלם בשבילכם" • שחר והב, צלם, חקלאי, בן, בעל ואבא מקיבוץ ניר עוז, כותב ל"שישבת" על היום שבו איבד את אביו ורבים מחבריו והיה בטוח שהוא מצלם את התמונה האחרונה בחייו, ועל החיים שהיו בקיבוצו לפני שהעולם השתנה 