בסוף עונת 2016/17 באזל, מי שנחשבת לאימפריית הכדורגל השוויצרי בדור האחרון, לא חלמה שייקח לה שמונה שנים להשיב את התואר הגדול מכולם. היא הייתה אז באופוריה של שנים קסומות, עם הצלחות גדולות, שם של קבוצה מעולה באירופה וכזו שמייצרת שחקני על לכל הקבוצות הענקיות ביבשת. באותם שנים גדולות היא פגשה שלוש פעמים את מכבי תל אביב, כשהצהובים אחרי שתי אכזבות מולה הצליחו להתעלות ולהפעיל על חשבונה לליגת האלופות בפעם השנייה בהיסטוריה.
כעת, אחרי שנים קשות ושחונות ולא מעט תסכולים, באזל קרובה מאוד להשיב את האליפות כשהנפת הצלחת היא כמעט עניין פורמלי בשלב הזה. הקבוצה ניצבת בפסגה, בפער של תשע נקודות מסרבט ז'נבה שנמצאת במקום השני ואותה פירקה 1:5 ביום ראשון האחרון – והבמות כבר מוכנות. בעונה הקודמת חוותה באזל את אחת מהעונות הגרועות בתולדותיה, כשסיימה במקום השמיני, בעוד יאנג בויז חגגו זכייה באליפות רביעית בחמש שנים.
לאחר תקופה מאכזבת של שנתיים וחצי בליגת ה-MLS במדי שיקגו פייר, בקיץ האחרון שב לקבוצה שרדאן שאקירי שנענה לקריאה וחתם על חוזה לשלוש שנים במועדון נעוריו – 13 שנה אחרי שעזב אותו לטובת באיירן מינכן בשנת 2012. לפני שחתם בבאזל העונה, שאקירי כבר היה בסכנה להפוך לאחד מאותם שחקנים ש"הרחובות לא ישכחו", כפי שאוהבים לכתוב בטוויטר – שחקנים שלא מימשו את הפוטנציאל, למרות ששיחקו במועדונים מהגדולים בעולם.
עד לעונת 2024/25, הקיצוני שהפך לפליימייקר מעולם לא חצה את רף עשרת השערים או הבישולים בעונה אחת. עונתו הפורייה ביותר הייתה ב-2017/18, אז כבש שמונה שערים ובישל שבעה במדי סטוק סיטי. העונה, הוא שבר את כל השיאים האישיים שלו. נכון לכתיבת שורות אלו, שאקירי כבש 15 שערים ובישל 20 פעמים ב-30 משחקים בליגה השוויצרית.
בארבעת משחקיו הראשונים שאקירי נראה רע למדי – לא היה בכושר משחק. ב-6 באוקטובר אירחה באזל את יאנג בויז. זה לא היה משחק על האליפות, אבל לניצחון בו הייתה חשיבות גדולה במאבק. שאקירי בישל את שער הניצחון של אדריאן ליאון בארישיץ' בדקה ה-52 בכדור חופשי מדויק ומסובב. מאז – הוא לא הסתכל לאחור. בעמדת ה"10" במקום הקו, עם חופש יצירתי מלא מהמאמן פאביו צ'לסטיני, שאקירי פרח, והתוצאות היו בהתאם.
בגיל 33 – גיל מבוגר במונחי כדורגל – צ'לסטיני הבין ששאקירי כנראה לא ירד לגליץ' כדי למנוע שער. יחד עם זאת, הוא בנה על היכולות ההתקפיות האדירות שלו. המשחק המרשים ביותר שלו העונה היה ב-1:6 על וינטרהור, בו כבש צמד ובישל שלוש פעמים. מאז שחזר, שאקירי נראה כמו אדם חדש. הוא הפך לדמות לחיקוי עבור צעירי מחלקת הנוער ולשחקני הסגל של הקבוצה הבוגרת, בדיוק כפי שהיה כשפרץ בעצמו וסביר מאוד שייבחר לשחקן העונה ויגרום לאוהדי באזל לצאת לחגוג ברחובות אחרי לא מעט זמן.
שחקנים כמו בני טראורה, אנטון קאדה ובראדלי פינק יכולים ללמוד רבות מהכוכב הגדול ביותר שיצא מאבזל – האיש שראה הכול, עשה הכול, וצבר לא מעט רגעים גדולים על הדרך. ועדיין, הסיפור שלו רחוק מלהסתיים. יש לו עוד מה להראות – גם אם כבר אין לו מה להוכיח. העונה הזו הוכיחה דבר אחד: שאקירי הוא – ותמיד היה – כוכב על.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו