דניאל פרץ שוער באיירן מינכן. מילים שכאילו נכתבות מתוך חלום, אבל לפעמים חלומות מתגשמים. רק כדי להבין במי מדובר: באיירן מינכן זו הקבוצה השנייה היום בסוכנויות ההימורים להניף את הגביע עם האוזניים הגדולות, זו אחת מחמש הקבוצות הגדולות בעולם (6 פעמים אלופת אירופה), זו האלופה הנצחית של גרמניה (33 אליפויות, 11 ברצף) שמכונה פ.צ הוליווד בגלל הכוכבים שלה (וגם בגלל הסכסוכים והתככים במשרדי ההנהלה).
זו הקבוצה שרכשה רק לפני זמן קצר את קפטן נבחרת אנגליה ומלך השערים שלה בכל הזמנים, הארי קיין, ב-100 מיליון יורו ובתחילת העונה את הבלם הכי טוב בליגה האיטלקית, קים מין ג'ה ב-50 מיליון יורו וזו הקבוצה ששמה לב לשוער צעיר ממדינת כדורגל קטנטנה והחליטה שהוא האיש שהם רוצים שיירש בעתיד הרחוק את אחד מגדולי השוערים בכל הזמנים, מנואל נוייר בן ה-37 וייאבק בעתיד הקרוב עם סוון אולרייך על אפודת השוער הראשון בבונדסליגה ובשלב הבתים בליגת האלופות.
את דניאל פרץ הכרתי ב-2015, כשאימנתי את קבוצת נערים א' של מכבי תל אביב, שנתון 99. דניאל, שנתון 2000, קפץ אלינו מהשנתון הנמוך יותר ומהרגע הראשון היה ברור שמדובר במשהו שונה ומיוחד. הגובה והגודל עוד לא היו שם (אבל חיזוי הגובה היה אופטימי ובמבט לאחור שמונה שנים לאחר מכן, מדויק), אבל יסודות השוערות ובעיקר האופי זעקו לשמיים.
שוער זה התפקיד הכי מורכב וקשוח בעולם הכדורגל המודרני. הוא מצריך אתלטיות, קואורדינציה גבוהה, אומץ לב, משחק רגל ומחשבה מהירים במיוחד, אינסטינקטים בריאים ובעיקר אופי אחר. זה ספורט אישי בתוך ספורט קבוצתי. אתה לובש חולצה שונה משאר הקבוצה, היחיד שמשתמש בידיים במשחק הפתוח, מתאמן בנפרד בחלקים גדולים מהאימונים עם מאמן אחר והכי חשוב, כל טעות שלך היא קריטית ואתה למעשה החסם האחרון בין הקבוצה היריבה להשגת הדבר שעושה את ההבדל במשחק הכדורגל – כדור ברשת.
כשוער, היכולת שלך להתאושש מטעויות ולנטרל רעשים חיצוניים היא קריטית והתכונה הזו בלטה אצל דניאל מהרגע הראשון. בנוסף, היה ברור שמדובר בבחור סופר איכותי, אתלט, אופי של מנהיג, בעל משחק רגל אדיר ואחד שמבין את המשחק ברמה מאוד גבוהה לגילו.
כשהיינו בגאורגיה באליפות אירופה לנבחרות צעירות, יום אחרי ההצגה ההרואית שלו מול הגרמנים, ישבנו אורן יוסיפוביץ' ואנוכי לשיחה עם דניאל במסגרת הסכת "הפודיום". אחרי השיחה, אמרתי לאורן שיש לי תחושה שדניאל יפתח כבר העונה בקריירה אירופית כשהכיוון הוא גרמניה. זה לא היה משהו שהוא אמר, זאת פשוט הייתה התחושה שלי שאולי גם נבעה מהכרות רבת שנים עם הילד.
אבל גם אני לא האמנתי שהתחנה הראשונה שלו תהיה באיירן מינכן, שזה אולי המעבר הכי משמעותי אי פעם שנעשה ישירות מהכדורגל הישראלי, היחיד שמזכיר אותו הוא המעבר של אבי כהן ישירות לליברפול של בוב פייזלי האגדי ב-1979.
כאן גם מגיעות שפע מחמאות למכבי תל אביב ומיטש גולדהאר על ההשקעה העצומה במחלקת הנוער שלה, על זה שהם הקימו קבוצת בת אלטרנטיבית (כי ההתאחדות מסרבת להתיישר עם מדינות כדורגל שיודעות דבר או שניים על פיתוח שחקנים כמו ספרד והולנד, שבהן המעבר מנוער לבוגרים הוא מדורג ונכון) ובה דניאל עשה את צעדיו הראשונים בבוגרים עוד לפני גיל 20.
ואסיים במילותיה הנהדרות של מירית שם אור, שמיטיבות לתאר את המעבר המופלא הזה של דניאל פרץ:
השמיים זוהרים
מול שער הפלאים
אולי עכשיו, אולי מחר,
אקום אל תוך חלום
לפעמים חלומות מתגשמים
לפעמים, כשהלב עוד תמים
לפעמים, בליל קיץ חמים
לפעמים חלומות מתגשמים.
