משימה בלתי אפשרית: המרדף האכזרי של טורקיה אחר אירוח היורו

הטורקים ספרו אינספור כישלונות במרוץ לארח תחרות ספורט גדולה, וכעת עושים ככל שביכולתם כדי שאליפות אירופה ב-2028 או ב-2032 ינחתו אצלם • הבעיה הגדולה היא שמול בריטניה, אירלנד ואיטליה - הפוליטיקה שוב עלולה לנצח

אצטדיון אטאטורק. הטורקים עומדים בקריטריונים , צילום: גטי אימג'ס

התחרות על אירוח משחקי יורו 2028 ו־2032 נכנסת לישורת האחרונה. אמנם ההכרעה הסופית תיפול רק בשנה הבאה, אבל תמונת המדינות המתמודדות התבהרה.

על הזכות לארח את הטורניר הגדול של יבשת אירופה בשנת 2028 מתחרות ההצעה של טורקיה וההצעה המשותפת של בריטניה ואירלנד. גם מעגל המועמדות לארח אליפות שתתקיים כעבור ארבע שנים כולל שתי הצעות בלבד, אלא שהפעם מול הטורקים מתמודדת איטליה.

הנחישות של טורקיה לא יכולה להשכיח את העובדה שמדובר בלוזרית הגדולה של קמפיינים לאירוח תחרויות ספורט משמעותיות.

הטורקים רודפים אחרי היורו כבר שני עשורים. הצעתם הראשונה הוגשה יחד עם יוון והתייחסה ליורו 2008. אחרי שהדבר לא צלח, הטורקים ביקשו לעצמם את אליפויות אירופה של 2012 ו־2016, ונדחו שוב.

החלום הטורקי הוסב במהרה ליעד חדש - אירוח אולימפיאדת 2020. הטורקים היו קרובים להשיג אותו, ורק ארץ השמש העולה השאירה אותם מאחור.

הם עוד קיוו לקבל את יורו 2020, אך ההחלטה של אופ"א לפזר את האליפות בין מדינות רבות סיכלה את התוכנית. טורקיה היתה מוכנה להסתפק בפרס ניחומים - לארח לפחות את חצאי הגמר והגמר - ושוב נחלה מפלה כשהזכות הזו ניתנה לאצטדיון וומבלי הלונדוני. בצר להם, ניגשו הטורקים לתחרות על אירוח יורו 2024, והפעם היתה זו גרמניה שלא השאירה להם סיכוי.

מלחמה בשלום

איש לא יופתע אם גם כעת הטורקים יישארו מאחור. הצעתם דווקא משוכללת ומפתה למדי. לא רק שהם עומדים ברף המינימלי הדרוש (10 אצטדיונים, שבהם אחד שמכיל יותר מ־60 אלף מושבים, אחד שמכיל יותר מ־50 אלף מושבים, ארבעה שמכילים יותר מ־40 אלף מושבים ושלושה שמכילים יותר מ־30 אלף מושבים), כל האצטדיונים האלה חדשים ומרשימים. אפילו העובדה שהמדינה מעולם לא אירחה טורנירים גדולים, למעט אליפות העולם לנבחרות צעירות עד גיל 20, נרשמת לזכותה.

אנשי אופ"א תמיד דיברו גבוהה־גבוהה על החשיבות של הרחבת מעגל אירוח התחרויות לארצות חדשות, והם יתקשו להסביר מדוע העיקרון הזה לא חל על טורקיה.

אלא שאת ההפסד הנוסף של הטורקים יהיה קל לתלות באיכות ההצעות שמתחרות בהם. מההצעה המשותפת של בריטניה ואירלנד נודף ריח חזק של רגשות שלא קשורים לכדורגל.

דמיינו: בעוד הסדקים בממלכה מתרחבים, הסקוטים משוועים למשאל עם חדש על עצמאותם, הבדלנים בצפון אירלנד מרימים את הראש והיחסים עם אירלנד מתכערים - באה היוזמה של חמש ההתאחדויות (אנגליה, וויילס, סקוטלנד, צפון אירלנד ואירלנד), ונוטעת תקווה שהכדורגל יגבר על המחלוקות הפוליטיות. מי יסרב לסייע ליוזמת השלום הספורטיבית ויעז להצביע נגד הצעתם?

וומבלי. מי יעז לסרב ליוזמת השלום בממלכה?, צילום: גטי אימג'ס

עשר שנים יספיקו

באשר לרצון האיטלקי לארח את יורו 2032, העניינים יותר מורכבים. אין דרך עדינה להציג זאת: מרבית האצטדיונים באיטליה מיושנים, שלא לומר מתפוררים. הארנה של יובנטוס, שנפתחה ב־2011, יוצאת דופן במובן זה, אך היא קטנה יחסית - 41 אלף מקומות בלבד.

האצטדיונים הגדולים ("דייגו ארמנדו מראדונה" בנאפולי, "סן סירו" במילאנו ו"אולימפיקו" ברומא) משוועים לחידוש. חלקם נבנו לפני כ־100 שנה.
זו בדיוק הסיבה שהאיטלקים החליטו להמר על 2032. בראייתם, עשר שנים יספיקו כדי להתגבר על היעדר מימון כרוני ועל הביורוקרטיה האיטלקית הידועה לשמצה.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
האיטלקים חוגגים בוומבלי. חגיגה כפולה, צילום: AP
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר