אחת החידות הגדולות לגבי לוקה דונצ׳יץ׳, מהיום שהגיע ל-NBA ועד עכשיו, היא השאלה איזה שחקנים הוא צריך סביבו? מי הכוכב השני או השלישי האולטימטיבי לשחקן כזה? בתחילת דרכו בליגה התחושה הטבעית הייתה שצריך לצוות לצידו שחקן גבוה. קריספטס פורזינגיס הובא לדאלאס על חוזה ארוך טווח וכמה שנים הלכו לאיבוד.
בהמשך אפילו היה למאבריקס מזל גדול. ג׳יילן ברנסון, בחירת סיבוב שני בדראפט, התגלה פתאום כאולסטאר בפוטנציה והקבוצה גם הגיעה לגמר המערב. התגובה? תחושה שברנסון הוא כנראה שחקן טוב מדי לשחק ליד דונצ׳יץ׳ בתפקיד דומה. ברנסון שוחרר וניו יורק נבנתה סביבו.
ואז המאבריקס שינו כוון במהלך קצת מטורף. קיירי אירווינג, שחקן אוהב כדור והספיק כבר לא להסתדר עם לברון ג׳יימס בקליבלנד (לקראת הסוף), ג׳ייסון טייטום וקווין דוראנט - וכתובת הכישלון הייתה על הקיר. רק שזה הצליח ודאלאס נעצרה רק בגמר מול בוסטון.
דאלאס הפסידה את הגמר במידה רבה על הקו הקדמי. התגובה שלה? להוסיף את קליי תומפסון לקו האחורי. באמצע נובמבר, עם חמישה הפסדים בשישה משחקים, זה נראה ניסוי בעייתי. מאז המאבריקס ניצחו 7 מ-8 והסיבה היא ממש מתחת לפנס: שיפור חד אצל דונצ׳יץ׳ ככל שהעונה מתקדמת. מ-38% אחוזי קליעה באוקטובר, ל-46% בנובמבר ול-52% בדצמבר. אצל תומפסון, אגב, נסיקה חדה יותר: מ-35 ל-50 אחוזים בין נובמבר לדצמבר.
כי איפשהו בשנה השביעית שלו בליגה, דונצ׳יץ׳ מתחיל להיות מובן. הוא סוכן הכאוס הגדול של הכדורסל, שחקן לא הגיוני ביכולת האישית שלו, חסר תפקיד מוגדר, מבטא קבוצה ללא הגיון. לדאלאס אין שום שחקן גבוה מ-2.00 מטרים שמשחק יותר מ-23 דקות. אז האם היא אחת הקבוצות הללו שמשליכות מטר שלשות? דווקא לא. קבוצה שהייתה במקום השני בליגה במספר שלשות בעונה שעברה, ירדה למקום ה-22, דווקא אחרי שהביאה את קליי תומפסון, אחד הענקים ההיסטוריים בתחום הזה.
מבולבלים? זה בדיוק העניין. קבוצה כמעט ללא תבניות, חמישיות לא טבעיות, וזו בהחלט בעיה.
ליריבות.
הערך הכלכלי של ההשכלה הגבוהה
כששחקני המכללות נלחמו במשך דורות על זכותם לתשלום הוגן על מאמציהם, צוין לא פעם שאין להם כסף לאכול. בעיה מעשית. אוכל בריא לאתלט מקצועני זה הרבה מאוד כסף וכשרבים מהם באים מרקע עני, זו הייתה בעיה. הסמל המהדהד של הצביעות היה העונש שקיבלה קבוצת הכדורסל האגדית של מישיגן בשנות התשעים, עם כריס וובר וג׳יילן רוז. ילדי שכונות שהגיעו למכללה וקיבלו מבעלי עסקים כמה פיצות. ואולי הלוו להם מכונית.
ב-2021 הבעיה נפתרה. מותר לשלם משכורת מבוססת ולארגן חבילת חסויות. עברו ארבע שנים ואוניברסיטת בריגהאם יאנג, עם אפס היסטוריה בכדורסל, מצליחה לגייס את איי. ג׳יי דיבאנסה - שחקן מהמם ממסצ׳וסטס, 2.06 מ׳ של אתלטיות ואלגנטיות, שצפוי להיות בחירת הדראפט הראשונה של 2026.
WELCOME TO THE Y. pic.twitter.com/sxVWlnw1PX
— BYU Men's Basketball (@BYUMBB) December 10, 2024
חבילת החסויות? משהו בין 4 ל-7 מיליון דולר על השנה הבודדת בה יהיה במכללה. זה יותר ממספיק לכמה פיצות. הוא כמובן לא הראשון. קייטלין קלארק למשל הרוויחה במכללות הרבה יותר מאשר היא מרוויחה היום בWNBA. זה הגיוני: היא הייתה בליגה יותר פופולרית עם קהל יותר גדול. בכתבת מגזינים גדולה נרמז שלקחה את כל קבוצת הקולג׳ שלה לחופשת יאכטות בקרואטיה. שזה בסדר גמור. העולם צריך לתגמל גאונות.
ב-NBA כבר מרוויחים יותר, אבל דיבאנסה ירוויח משהו כמו בין הבחירה הרביעית עד השביעית בדראפט. ובהנחה שהתופעה רק תתרחב, זה עשוי לעודד יותר ויותר שחקנים להכיר בערך (הכלכלי) של השכלה גבוהה. תאורטית, כמו שמקרה קלארק המחיש, אין שום הגבלה על כמות ששחקן קולג׳ יכול להרוויח. כי זו לא משכורת - זו חסות מסחרית, לרוב מעסק ששייך לאחד מבוגרי המכללה.
בקרוב: משאים ומתנים בין המכללות לשחקנים בכדי לא לצאת לדראפט.
לא טוב להיות טובים
העסקה הראשונה של ה-15 בדצמבר, כשגם שחקנים שחתמו העונה מורשים לעבור, דווקא לא כללה שחקן כזה. ברוקלין העבירה את דניס שרודר, כנראה השחקן הטוב ביותר שלה, עבור… כלום. בצד השני של העסקה יש ד׳אנטוני מלטון שסיים את העונה בגלל פציעה ברצועה צולבת וכמה בחירות סיבוב שני.
התועלת של שרודר לווריורס די ברורה., נמצא בגיל 31 כבר בקבוצה השמינית שלו. במקרה של ברוקלין? ברוקלין הייתה טובה מדי. ברוקלין השקיעה המון מאמצים להשתלט על לא פחות מארבע בחירות סיבוב ראשון בדראפט הקרוב, שמסתמן כהיסטורי באיכותו. הבעיה הבלתי פתירה היא שפניקס, מילווקי והניקס יחסית טובות - ומשם מגיעות שלוש בחירות כאלו. אז הן יגיעו רק בחלק השני של הסיבוב הראשון.
הבעיה הפתירה: ברוקלין עצמה טובה מדי. היא טובה יותר משמונה קבוצות, וככה משוחרר השחקן הכי טוב כמעט ללא תמורה. העסקה הוכיחה את עצמה במהירות עוצרת נשימה: כבר במשחק הראשון ללא שרודר היא פיגרה ב-32 הפרש במחצית, בבית, לקליבלנד, מבלי לגרוע מכך שהיא כמובן קבוצה נהדרת.
ניהול מתוחכם, חזון, תחכום - רק שני עניינים: 1. יהיה לברוקלין מזל עצום אם יותר מאחד מהשנים שתבחר יהיה בעצם טוב מדניס שרודר. 2. בליגה הארצית של פעם היו קוראים לזה מכירת משחקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו