כמה מהמשחקים שהביאו אותנו אל נקודת רבע הדרך של עונת 2024/25 ב-NBA, בהחלט סימלו את המגמות. ושום מגמה לא יותר בולטת מהעליה של קליבלנד קאבלירס כקבוצה אולי הטובה ביותר של המזרח.
זה היה משחק בו הסלטיקס היו אמורים לשים את החצופים במקומם. הסלטיקס קטעו את פתיחת ה-0:15 של העונה בניצחון ביתי דחוק על קליבלנד. האחרונה הספיקה להפסיד מאז פעמיים ועם יתרון 12 נקודות בתחילת הרבע האחרון נראה שהסלטיקס עמדו להעביר מסר.
תחשבו שוב. חלק מתכנית הפעולה של קליבלנד היא לשמור את דונובן מיטשל רענן. הוא משחק השנה הרבה פחות מבעונה שעברה וכשהמאזן כל כך טוב האינטרס העליון הופך את מיטשל לבריא ורענן בפלייאוף. זה היה סוג של משחק פלייאוף ולו בלבד שמשחקים ישירים בין הסלטיקס לקאבס בהחלט ישפיעו על הביתיות בגמר מזרח אפשרי. מיטשל שיחק 35 דקות. קלע 6 מ-6 ו-20 נקודות ברבע האחרון, קליבלנד מחקה את היתרון וניצחה. למרות חסרונו של ג׳יילן בראון, בוסטון קיבלה מסר שדברים לא יהיו קלים.
כשבאים לשפוט שחקנים היסטוריים - אל תספרו לי רק מה עשו בסדרות הגמר. תספרו לי איך הם היו כשהקבוצה הייתה בצרות. האם ביקשו טרייד? האם הורידו ראש? האם האשימו את הסגל המזדקן והמאמן הלא רלוונטי? בדרך כלל כן. אצל יאניס אנטטוקומפו לא.
כששמועות הטרייד רוחשות סביבו יאניס אמר לעצמו "למה שאני לא אסיים את המשבר הזה עם כדורסל עוצר נשימה?". מילווקי ניצחה 7 מ-8 המשחקים האחרונים כשיאניס עם ארבעה משחקים של 37 נקודות ומעלה בתקופה הזו. עם 60% קליעה מהשדה בנובמבר. אימתני.
לא, מילווקי לא בתמונה. רוב הניצחונות היו מול יריבות בינוניות וחלשות במזרח. הופעות אדירות שלו בחודש שעבר לא מנעו הפסדים ביתיים לבוסטון ולקליבלנד. אבל הוא שלח את תקשורת הטריידים לחפש מועמד מוביל אחר.
אז זה ההיגיון: אנחנו נכנסים לדראפט שמדברים עליו במושגים היסטורים. מעבר למועמד הלא ודאי להיבחר ראשון, קופר פלאג, מדברים על שחקנים כמו דילן הרפר ואייס ביילי (שניהם במכללת ראת׳גרס) כאפשרות לבחירה ראשונה. וכמה דמויות מעניינות מהעולם - איגור דמין הרוסי שנמצא במכללת בריגהאם יאנג, נולן טראורה הצרפתי וחמאן מלואח, פליט סודני שגדל באוגנדה, שנמצא בדיוק והרבה בגלל פלאג מקבל חשיפה גדולה.
כוכבים של קבוצות רעות הם בדרך כלל ציד נוח בתקופה כזו. בפילדלפיה הקורסת יש הרבה שחקנים ראויים ואם להיות הגונים, אחרי שהעמיסה על עצמה משכורות מיותרות, האופק היחידי של פילדלפיה עצמה להשתפר הוא הדראפט.
אז היא תשתדל להפסיד עם הכוכבים הקיימים. ג׳ואל אמביד ממשיך לדחות את חזרתו, האוהדים כועסים, אבל זו הבעיה עם חלק מחוקי הליגה הזו - עדיף לאמביד לא לחזור. ובניגוד ליאניס, אמביד הוא כוכב שאפשר לשכנע אותו שכרגע טוב לו להפסיד.
מי שציד נוח במיוחד הוא כוכב של קבוצה חלשה שגם נמצא בשנת חוזה. אין לו כמעט ערך בשוק ההעברות. והשחקן שעונה לקריטריון הזה הוא ברנדון אינגרם. נכון שניו אורלינס מוכת פציעות עם פוטנציאל להשתפר. אבל גם בריאה היא רחוקה מאיזושהי רלוונטיות במערב. אינגרם על פי השמועות פסל מעבר ליוטה, שכולם רוצים את בחירת הדראפט שלה כדי לבחור גבוה. הוא צודק. הוא היה פעם התמורה לסופרסטאר (עסקת אנטוני דייויס) והפעם העסקה צריכה להיות לטובתו.
הנה כמה אפשרויות לא רעות עבורו:
דנבר מקבלת עונה היסטורית מניקולה יוקיץ', בין ארבעת הראשונים בנקודות (4), ריבאונדים (1) ואסיסטים (2) וקולע יותר מ-50% מהשלוש למרות שהעלה העונה את מספר הזריקות שלו מהטווח הזה. תקראו שוב את השורה האחרונה כדי להבין במה אנחנו צופים. החתמה של אינגרם תיתן ליוקיץ׳ המבוגר ממנו בשלוש שנים, את הפלטפורמה להיאבק על אליפות בכל שנות השיא שלו. דווקא העונה המדהימה של יוקיץ׳ מבהירה לדנבר ששאר הסגל שלה לא מספיק.
הדברים נכונים גם לגבי אנטטוקומפו. אינגרם יכול להחזיר את מילווקי לרלוונטיות במזרח, ושוב מבחינת הגילאים הוא השילוב המושלם ליאניס לקראת עוד כמה שנים גדולות שיש בו.
קבוצה אחרת שנתנה הצהרה בסוף השבוע הייתה יוסטון בניצחון על מובילת המערב אוקלהומה, שהעלה אותה למקום השני. משבעה שחקנים שמשחקים 20 דקות או יותר ביוסטון, חמישה הם בני 23 ומטה ואף אחד לא מבוגר מגיל 28. לקבוצה אין כוכב לסגור משחקים בפלייאוף אבל יש לה במסגרת החוקים כסף לטרייד או החתמה גדולים. אינגרם אמור לרצות את העסקה הזו, השאלה אם יוסטון רואה בו את החתיכה החסרה.
