מעגלים את המלבן: רעידת האדמה האמריקנית שעשויה לשנות את פני הטניס

ענפי ספורט משתנים ללא הרף במטרה להישאר רלוונטיים עבור הדורות הצעירים והקהל החדש ברחבי העולם. לעיתים משנים בהם חוקים, לעיתים פונים לשווקים חדשים ומעבירים משחקים ליבשות אחרות (שלום לריאל מדריד ולפוטבול האמריקני), מקצרים או מאריכים את זמן המשחק, ועוד. הטניס העולמי נמצא בימים אלה, ערב פתיחת הגרנד סלאם האחרון של העונה בניו יורק, בדיוק באותה סיטואציה.

את טורניר הזוגות המעורבים המסורתי - ענף שמשחקיו מתקיימים אך ורק בטורנירי הגרנד סלאם – החליפה השבוע תחרות ראווה במסגרת "שבוע האוהדים", שנערך במקביל למשחקי המוקדמות לאליפות ארצות הברית. הרעיון, שבהתחלה התקבל בצורה מוזרה, שהרי התחרות כולה נמשכה בסך הכל יומיים, משך קהל וזכה לביקורות חיוביות כבר אחרי המשחקים הראשונים.

במשחקים מהירים של הטוב משלוש מערכות עד ארבעה משחקונים בכל מערכה, בלי יתרון, עם שובר שוויון מכריע במקום מערכה שלישית, ורק בגמר הגיעו הסטים לשישה משחקונים – העסק תפס במהירות. נוסף על כך, הקהל זכה לראות 16 זוגות שהמציאו המארגנים מתוך מחשבה שיווקית נטו, אך אלה ידעו בדיוק מה הם עושים: ספק־קרקס ספק־טניס עם כל הכוכבים הגדולים. בסיום זכו בגביע הנכסף (בערך) שרה אראני ואנדראה ובאסורי.

הצמד האיטלקי הצליח במקום שבו צמדים משעשעים אחרים, כמו קרלוס אלקרס ואמה רדוקנו – שהחיבור ביניהם בכלל החל ברשת החברתית X (טוויטר לשעבר) – לא עשו זאת. לאיטלקים היה חשוב במיוחד לנצח, כי הם הצמד המקצועי היחיד שהשתתף בטורניר, והוא נלחם לכאורה למען התדמית של ענף הזוגות כולו.

אבל זה הצד הבידורי של הסיפור. בצד הרציני צריך להודות כי בהחלטה הזו האמריקנים אותתו לאירופאים שאצלם כבר לא משחקים זוגות מעורבים בפלאשינג מדו, ורמזו באופן שקוף לגבי עתידו של טניס הזוגות בכלל. אותו מפלט עבור טניסאים בינוניים, שכבר שנים אינו זוכה לאור הזרקורים – אלא אם שמים בצד את זוגות־העל כמו האחים בריאן, יריביהם המרים של אנדי רם ויוני ארליך – נמצא בסכנה. הצמד הישראלי ידע לנצל את טניס הזוגות כדי להפוך לכוכבים במדינה שבה הענף גוסס כבר שנים.

ומה עם הספורט?

בעוד זוגות מעורבים נחשבים לאירוע אזוטרי, טניס זוגות נושא עימו מסורת בענף שמקדש מסורת, ולכן שחקני זוגות שמתפרנסים אך ורק מהתחום נשמעים מודאגים. הזכייה של הצמד האיטלקי באה להוכיח את הנקודה: הם זכו בטורניר בשנה שעברה, והצליחו לשמור על התואר – הוכחה שמדובר במקצוע בפני עצמו, ולא במשהו שאפילו אלקרס יכול להצליח בו ללא השקעה רצינית.

אגב, הצוות ה"אמיתי" היחיד בטורניר לקח לכיסו ביומיים האלה לא פחות ממיליון דולר – פי חמישה ממה שהרוויח בדיוק באותו טורניר בשנה שעברה.

"הוכחנו ששחקני זוגות הם שחקנים מצוינים", אמרו האיטלקים בסיום. "לפורמט הזה יש סיכוי להצליח ולהגיע רחוק עוד יותר עם שיווק נכון". לא שהשיווק היווה בעיה. האצטדיון המרכזי, "ארתור אש", היה מלא כמעט לחלוטין ביומיים של התחרות. רק שאיש לא באמת הגיע לראות טניס, אלא יותר סוג של הארלם גלובטרוטרס עם כדור צהוב – עד שכמעט שכחנו כי מדובר בתחרות ספורטיבית.

כולם, כולל השחקנים, הסכימו שזה היה מהנה, ספורטיבי, ואפשר לקהל לראות את הכוכבים האהובים עליו. גם המארגנים הדגישו כי "בשנים הקרובות נראה את השינויים הגדולים בענף הזוגות המעורבים".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

מתחת לפני השטח, בענף כל כך מרובע שלא נוטה להשתנות, התרחשה רעידת אדמה קטנה שעשויה להוביל לאחת גדולה בהרבה – אם וכאשר טניס הזוגות כולו ישנה את פניו, או אפילו ייעלם כפי שאנו מכירים אותו כיום.