צפו
אלופת ישראל חוותה שוד מזעזע: "תחושת חוסר אונים"
דריה דרוזינה, שעלתה לבדה לפני שנתיים מאוקראינה והפכה לאלופת ישראל בהיאבקות, איבדה בשוד בביתה פריטים יקרי ערך • בין הדברים שנגנבו: מחשב נייד, כסף שחסכה עבור משפחתה ותכשיטים שקיבלה מסבתה • ל"ישראל היום" סיפרה: "נכנסתי לפאניקה, לחלק מהדברים שנגנבו היה ערך רגשי עצום"
,עודכן
0השמעה
שוד בבית של אלופת ישראל בהיאבקות // פרטי
דריה דרוזינה, אלופת ישראל בהיאבקות, חוותה בתחילת השבוע אירוע טראומטי במיוחד. דירתה הקטנה בשכונת בת גלים בחיפה נפרצה, וכחלק מהשוד נגנב רכוש יקר ערך, חסכונות ותכשיטים, ונגרם נזק חמור לרכוש שנותר במקום.
דרוזינה בת -23 עלתה לישראל לבדה מאוקראינה ומשרתת כיום כחיילת סדירה בצה"ל. לאחר שהות בבסיס היא חזרה לביתה וגילתה שחלון הדירה שבור, הרהיטים הפוכים וחפצים רבים נעלמו. בין הפריטים שנגנבו: מחשב נייד, סכום כסף שחסכה עבור משפחתה שנותרה באוקראינה ותכשיטים בעלי ערך רגשי, בהם עגילים שקיבלה מסבתה באוקראינה.
מעבר לפגיעה הכלכלית, האירוע עורר כאב רגשי כבד. דריה, שעלתה לישראל לפני כשנתיים לבדה, משתייכת למעגל החיילים הבודדים, צעירים ששירותם בצה"ל נעשית תוך התמודדות יומיומית עם היעדר תמיכה משפחתית בארץ. הפריצה, כך היא מעידה, ערערה את תחושת הביטחון במקום שאמור היה להיות לה למפלט.
"האמת היא שעדיין קשה לי. זה היה מאוד כואב לגלות שפרצו לי לדירה ולקחו ממני דברים שעבדתי עליהם כל השנה", סיפרה דרוזינה ל"ישראל היום", "תחושת חוסר האונים ממש צורבת, הידיעה שמישהו נכנס למרחב הכי אישי שלך ולקח ממנו כל כך הרבה, אבל אני לאט לאט מתחזקת, בעיקר בזכות התמיכה שאני מקבלת מהסביבה הקרובה שלי. זה לא פשוט, אבל אני משתדלת להישאר חזקה".
תוכלי לספר לנו מה קרה כשחזרת הביתה? איך גילית שהבית נפרץ?
"חזרתי מהבסיס בערך בשתיים בצהריים. כשהתקרבתי לדירה שמתי לב שמשהו לא בסדר ואז ראיתי שהחלון שבור. כשנכנסתי פנימה, כל הבית היה הפוך - חפצים זרוקים בכל מקום, שברי זכוכית על הרצפה. נכנסתי לשוק מוחלט. פשוט עמדתי שם בפאניקה ולא ידעתי מה לעשות. לרגע לא האמנתי שזה באמת קורה לי".
מה נגנב? האם היו פריטים בעלי ערך רגשי במיוחד?
"נלקחו לי המחשב הנייד וכל החסכונות שלי, כסף שעבדתי בשבילו קשה במשך שנה כדי לשלוח אותו להורים שלי. בנוסף נגנבו תכשיטים יקרי ערך ובמיוחד עגילים שסבתא שלי קנתה לי במיוחד מאוקראינה. הם היו הרבה מעבר לערך כספי, היה להם ערך רגשי עצום, במיוחד לאור המרחק מהמשפחה והמצב באוקראינה".
איך התחושה כשזה קורה דווקא במקום שאת אמורה להרגיש בו הכי בטוחה?
"זה מה שהכי קשה. הבית הוא המקום שבו אתה אמור להרגיש הכי מוגן, המקום היחיד שבו אתה יכול לנשום ולהירגע. פתאום, התחושה הזו פשוט מתנפצת. זה משאיר אותך חשופה, לא בטוחה, כאילו לקחו ממך את הקרקע. זה שבר גדול שקשה לתאר".
את גרה לבד, כחיילת, עולה חדשה. איך ההתמודדות שונה לדעתך במצב כזה?
"זה באמת הופך את הכל לקשה הרבה יותר. כשאת לבד בלי משפחה קרובה לידך, ועוד כשאת משרתת בצבא, יש עלייך הרבה אחריות והרבה לחצים. לפעמים את מרגישה שאין לך על מי להישען, אבל מצד שני, זה גם חידד לי כמה חשוב שיש לי מעגל תמיכה עם חברים, מאמנים, אנשים שמלווים אותי. בלעדיהם, ההתמודדות הייתה הרבה יותר קשה".
הרגשת שקיבלת מספיק תמיכה מהצבא, מהענף שלך, מהסביבה?
"מהצבא, לצערי, עדיין לא קיבלתי עזרה. אני באמת לא יודעת למה. מצד שני, אני מודה לאל שיש לי את משפחת הספורט שלי - המאמנים, החברים. כולם עטפו אותי באהבה, תמכו בי ועזרו לי בכל דרך אפשרית. בזכותם אני מרגישה שאני לא לבד, יש לי פה משפחה אמיתית".
מאמנתה, סגנית אלופת אירופה לשעבר אילנה קרטיש, סיפרה: "אנחנו (מועדון יוניפייט חיפה) הבית והמשפחה של דריה בארץ, ונעשה הכל כדי שתוכל להמשיך להתאמן בראש שקט ולתת את כל כולה לספורט".
