לפעמים, כל מה שצריך כדי לשנות חיים – זו תמונה אחת. בתה של לידור רז כהן צילמה אותה יושבת על ספסל בטיפת חלב, מחייכת ברוגע, כמו כל אמא צעירה שמחכה לתורה. אך כאשר פתחה את הנייד וראתה את התמונה – היא קפאה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא ראתה תמונה שלה, אבל הפעם היא פשוט לא זיהתה את עצמה. "היא לקחה לי את הטלפון ושיחקה בו, צילמה אותי בלי שביקשתי", היא מספרת. "הסתכלתי על התמונה, ולא האמנתי שזו אני. איך הגעתי ל־120 קילו?"
היום, בגיל 42, לידור רז כהן, עורכת דין במקצועה, היא אחת הנשים הבולטות בישראל בתחום הכושר והתזונה – מאמנת מוסמכת, מתחרה קבועה בטריאתלונים, אושיית בריאות ברשתות החברתיות, וכבר חתומה בסוכנות רוברטו, לצד כמה מהשמות החזקים בארץ. היא מובילה את קטגוריית הגיל שלה באליפות הטריאתלון של איגוד הטריאתלון לקראת המכביה 2024, וביולי הקרוב תתחרה בתחרות המכביה העולמית – לא כאורחת כבוד, אלא כמתחרה בולטת בזכות ולא בחסד. השבוע זכתה במקום הראשון בקטגוריה שלה בטריאתלון לשנת 2024.
עוד בילדותה אובחנה עם שחלות פוליציסטיות, והרופא אמר לה באופן חד משמעי: "לעולם לא תהיי רזה". היום, אחרי שירדה 63 קילוגרם, היא יודעת עד כמה המשפט הזה היה שגוי. "בזכות התזונה זה קרה", היא אומרת. "לא קסמים – שינוי אמיתי".
הדרך התחילה בצעד אחד קטן – שינוי בתזונה. בלי ניתוחים, בלי שייקים, בלי טרנדים חולפים. "הבנתי שאם אני לא אשנה את הראש – שום דבר לא ישתנה", היא אומרת. את חמישים הקילוגרמים הראשונים הורידה בתוך שנה וארבעה חודשים, רק מתזונה. לא היה שם שום קסם, רק עקביות. "מעולם לא האמנתי בדיאטות קיצוניות. אני רואה כל כך הרבה נשים וגברים שעשו זריקות, ניתוחים, דיאטות של הרעבה – ובסוף חוזרים לנקודת ההתחלה. הגוף לא עובד ככה. הוא צריך להבין שאתה איתו, לא נגדו".
"לא יכולתי לרוץ דקה"
כשהתחילה לשלב גם פעילות גופנית – היא לא דמיינה לאן זה יוביל. "בהתחלה זה היה רק הליכות. לא הייתי מסוגלת לרוץ אפילו דקה. אז עשיתי שלוש דקות הליכה, דקה ריצה – וככה כל פעם קצת יותר. לאט לאט, הגוף התחיל להגיב, ואני נדלקתי". רק לפני שלוש שנים התאהבה בריצה ממש, אבל מאז לא הסתכלה לאחור. "בתור ילדה הייתי בורחת משיעורי ספורט. לא הייתי מהבנות שרצות, להפך – הייתי מתחבאת, מקטרת, עושה הכל כדי להתחמק. היום? אם אני לא זזה יום אחד – אני מרגישה את זה על כל הגוף".
מהליכות קצרות ליד הבית – היא התקדמה ל־5 קילומטרים, ואז לעוד. פתאום זה כבר לא היה עניין של לרדת במשקל – אלא להוכיח לעצמה שהיא מסוגלת ליותר. "התחלתי להציב לעצמי מטרות. למדתי להיות מאמנת ריצה, הקמתי קבוצות ריצה בשם 'Top Run' ברחבי הארץ – קבוצות שמביאות כל אחד ואחת ל־Top שלו. ואז נדלקתי על טריאתלון – ומשם הדרך לחצי איש ברזל כבר הייתה ברורה". לפני כשבוע וחצי השלימה את אחת התחרויות הקשות: חצי איש ברזל – 113 קילומטר של שחייה, רכיבה וריצה – בתוך שש שעות בלבד. ביולי הקרוב תייצג את ישראל בתחרות המכביה העולמית, אחרי שכבר קטפה מקום ראשון בקטגוריה שלה באליפות המכביה ב־2024. "אמרתי לעצמי – לא מעניין אותי רק להשתתף. אני רוצה לעמוד על הפודיום. ועשיתי את זה".
הספורט, מבחינתה, כבר מזמן לא רק כלי לירידה במשקל – אלא התמכרות מהסוג הכי טוב שיש. "אני פוגשת המון נשים שמכורות לסיגריות או לאוכל, ואני תמיד אומרת – תנסו להחליף את ההתמכרות הזו במשהו שמקדם אתכן. הספורט ממלא את המקום הזה. זה משנה את מצב הרוח, את הביטחון, את איך שאת מסתכלת על עצמך. כל ריצה נותנת לך תחושת מסוגלות שאין בשום דבר אחר. גם אם זה רק קילומטר. גם אם את הולכת יותר ממה שאת רצה. זה שלך".
מובילה קמפיינים
את הקריירה כעורכת דין היא השאירה מאחור, ובמקומה בחרה בשליחות: להוביל אחרים לעבור את אותו מסע שהיא עברה – רק בדרך בריאה, מאוזנת ונכונה. "זה התחיל בקבוצת פייסבוק קטנה, פתאום הפכתי לכתובת. נשים התחילו לשאול, גברים שלחו הודעות, ביקשו מתכונים, תמיכה, ליווי. היום יש לי קהילה של יותר מ־200 אלף נשים וגברים ברשת, בקבוצה שנקראת 'דיאטת 17 הימים' – וזה לא רק מספר. אלו אנשים שעושים שינוי".
במקביל היא גם הפכה לפנים מוכרות בקמפיינים של בריאות, כושר ותזונה. ההצעה לחתום אצל רוברטו – אחת הסוכנויות הגדולות בארץ – לא הגיעה סתם. "זה ניצחון אישי. בתור ילדה שתמיד העירו לה על המשקל, שגרמו לה להרגיש שהיא לא מספיק – היום אני שם, בפרונט, לא כדי להיות רזה, אלא כדי להשפיע".
אבל לא רק ריצה שינתה את חייה – גם האוכל הפך למשהו אחר. לא אויב, לא משימה, אלא חלק טבעי מהשגרה. "מעולם לא אהבתי לבשל, אז הייתי צריכה למצוא דרך שלא תגרום לי ליפול כל פעם מחדש. ככה בניתי מתכונים פשוטים – מערבבים, מכניסים לתנור, וזהו. בריא, בלי סוכר, בלי גלוטן – אבל גם טעים. עד כדי כך, שהילדים שלי מעדיפים את האוכל שלי על פני שלהם".
המתכונים שהיא חולקת – כמו דפי אורז, לחם טחינה, עוגות מקמח שקדים ועוד – הפכו לוויראליים ברשת, בעיקר בקרב סוכרתיים, צליאקים ומי שמחפש אוכל "שפוי" (חייבים לטעום את הנשיקות ללא סוכר). בשנה האחרונה היא משתפת פעולה עם מותג המזון "ברילי", ויחד הם מפתחים קו מוצרים ייחודי – עוגיות, מתוקים, מלוחים ואוכל מוכן – כולם ללא סוכר וללא גלוטן. "המטרה שלי היא לא שתעמדו שעות במטבח. שתהיה לכם אפשרות פשוטה, נורמלית, זמינה – בלי רגשות אשם ובלי סיפורי נס. כי בריא יכול וצריך להיות טעים".
אחרי כל הדרך הזו – גיל ההתבגרות לצד עודף משקל, המילים שלפעמים מאוד כאבו, ההחלטה להשתנות, הריצה, התחרויות, הקהילה – לידור לא מנסה יותר להיות מישהי אחרת. היא כבר שם. "היום אני לא נלחמת במשקל – אני חיה אורח חיים מדהים. אני קמה בבוקר עם מטרה, עם עשייה, עם תחושת שליחות. אני עדיין מציבה לעצמי יעדים, כי זו מי שאני. אבל הפעם, זה מגיע ממקום אחר – ממקום של כוח. של גאווה. של מישהי שהלכה עם האמת שלה עד הסוף – וניצחה". אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים – אבל אצל לידור, היא שווה אלף קילומטרים. אולי גם חיים שלמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו