עצמאות אולימפית: בהלסינקי ייסדנו את משלחת היהודים

ארבע שנים בלבד לאחר קום המדינה, הספורטאים הישראלים נכנסו לראשונה בשערי האולימפיאדה, במפגן גאווה לאומי • היום בו נדיה קומנץ' הפכה לפלא נצחי • וסיפור ההצלחה הטרגי של פלו ג'ו • המדור בניחוח אולימפי

אברהם שניאור נושא את דגל ישראל בהלסינקי. צילום: olympicsil.co.il

האולימפיאדה הראשונה של מדינת ישראל (19.7.1952)

תעמולה אנטי־ישראלית השאירה את מדינת ישראל בת החודשיים וחצי מחוץ למשחקים האולימפיים בלונדון 1948. נראה שעלבון המנדט דאג לכך שלא נעבור את הקריטריון הפוליטי, אבל השבוע לפני 72 שנה שום דבר כבר לא מנע מהמשלחת הישראלית לצעוד לראשונה בטקס הפתיחה האולימפי, במשחקים בהלסינקי 1952.

חלומות על מדליה לא היו, אבל ל־25 הספורטאים החלוציים והגאים, היה חשוב יותר מכל להניף את דגל המדינה על במת הספורט הגדולה בעולם. זה לא קרה עם השמעת ההמנון אחרי זכייה בזהב, אבל שחקן נבחרת הכדורסל, אברהם שניאור, נשא בגאון את דגל הכחול־לבן, כשהוביל את המשלחת על המסלול באצטדיון האולימפי.

הכדורסלנים היו גם הראשונים להשתתף בהלסינקי, אך הודחו כבר בטורניר הקדם־אולימפי אחרי שני הפסדים.
ההישג הטוב ביותר נרשם לזכותו של יואב רענן בתחרות קפיצה למים מגובה 3 מ', כשסיים במקום התשיעי המכובד.

שמות בולטים נוספים: האצן דוד טבק שניצח את מקצה הריצה שלו בסיבוב הראשון הן ב־100 מטר והן ב־200 מטר; והקופצת לגובה תמר מיטל־שומכר וזורקת הדיסקוס אולגה וינטרברג, שסיימו בין 20 הראשונות בתחרויות שלהן. הן היו שתיים משלוש נשים בלבד במשלחת.

עם שובה ארצה זכתה המשלחת לוועדת חקירה ממשלתית ("הוועדה לבירור פרשת הופעתה של משלחת ישראל באולימפיאדה ה־15 בהלסינקי"), שקבעה כי "ההישגים היו משביעי רצון".

נדיה קומנץ. יחידה בהיסטוריה, צילום: אי.אף.פי

 

ההופעה המושלמת של ילדת הפלא (18.7.1976)

השבוע לפני 48 שנה המתעמלת הרומנייה בת ה־14, נדיה קומנץ', עשתה היסטוריה. היא הפכה לראשונה אי־פעם - וגם ליחידה בתולדות המשחקים האולימפיים ובכלל - שקיבלה את הציון 10! היא עשתה זאת תחילה בתרגיל המקבילים המדורגים, כשעל לוח התוצאות באולם התחרות במונטריאול הופיע הציון 1.00, כיוון שעד אז איש לא האמין שניתן להשיג את הציון המושלם (לאחר המשחקים עודכנו לוחות התוצאות לארבע ספרות).

קומנץ', שהשתתפה בשתי אולימפיאדות וזכתה בסך הכל בתשע מדליות (חמש מזהב), תחזור ותשיג את הציון הסנסציוני הזה עוד שש פעמים. לאחר מכן שיטת הניקוד שונתה כך שאי אפשר היה עוד להשיג את ה־10 החלומי, מה שהפך את הילדה לפלא מיתולוגי נצחי.

פלורנס גריפית' ג'וינר. נעלה מהנוף במהירות שיא, צילום: Getty Images

 

100 מטר של שיא, מסתורין וטרגדיה (16.7.1988)

פלורנס גריפית' ג'וינר היתה סילון אנושי, כשהשבוע לפני 36 שנה, באולימפיאדת סיאול, קבעה שיא עולם בלתי נתפס בריצת 100 מ' - 10.49 שניות. היה זה שיפור מדהים של 0.27 מאיות לשיא המנופץ של אוולין אשפורד. מאז ועד היום, למעט ריצה אחת ב־2021 של הג'מייקנית איליין תומפסון (10.54), אף אצנית לא הצליחה לרדת אפילו מגבול ה־10.60 שניות.

הטרגדיה היא ש"פלו ג'ו" היא אלופה עם כוכבית, כיוון שמהרגע הראשון נחשדה בשימוש בסמים, בין השאר כי השיא בגברים, שנשבר אף הוא באותם משחקים (9.79), נפסל כי בן ג'ונסון נתפס משתמש בסטרואידים. מעולם לא הוכח שג'וינר רימתה, אבל המסתורין סביבה רק התעצם כשמתה בגיל 39 בלבד אחרי התקף אפילפטי.

 

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר