מירי ביונים חיות ועד משיכת חבל: הענפים שנעלמו מהאולימפיאדה

בעוד 11 ימים ייערך טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בפריז וזה הזמן להיזכר בחלק מהאירועים שנערכו בפעם הראשונה שהעיר אירחה את האירוע הגדול - לפני 124 שנה • אז היו ברשימה תחרויות שלא קיימות, ואולי מזל שכך

פודיום אולימפיאדת פריז / רויטרס

במהלך ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים, לצד הענפים המוכרים לכולנו הנמצאים בתוכנית האולימפית כמו האתלטיקה, שחייה, ג'ודו והתעמלות, ראינו גם לא מעט ענפי ספורט מסוגים שונים שנעלמו מהמפה בשנים האחרונות.

כתבות, חדשות ולוח האירועים: כל מה שצריך לדעת לקראת פריז 2024

אותם ענפים הם בדרך כלל כאלו הפופולריים במדינה המארחת, או כאלו שיכולים להוסיף עניין ולמשוך קהל, אבל היו גם ענפים מוזרים, מצחיקים, וגם כמה אכזריים שעשו רעש בעולם הספורט ואולי טוב שאנחנו כבר לא רואים אותם יותר. כל אחד מהם הביא עימו את הייחודיות והקסם שלו לתחרויות האולימפיות וכדי להיזכר בהם, קבלו את הרשימה המלאה: 

ירי ביונים חיות (פריז 1900)

כן, קראתם נכון. במשחקים האולימפיים בפריז 1900 היה ניתן לראות תחרות בירי ביונים חיות. הכללים פשוטים: המתחרים באירועים אלו נאלצו להרוג כמה שיותר יונים חיות. ציפורים שוחררו בזו אחר זו מ'מלכודות' מול היורים והמנצחים נקבעו לפי מי שירה בהכי הרבה ציפורים בשמיים. 

יונים. בפעם הקודמת בפריז, ירו בהם וזכו במדליות, צילום: אי.אף.פי

יורה נפסל ברגע שהחטיא שתי ציפורים. כמעט 300 ציפורים נהרגו, ובונוס מיוחד של עד 20,000 פרנק הוענק לזוכים, אם כי ארבעת המסיימים הראשונים הסכימו לפצל את הזכיות. זו הייתה (למזלנו) הפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה האולימפית שבה הרגו בעלי חיים בכוונה. 

לאון דה לונדון הבלגי הוא זה שייזכר בדברי הימים של הענף ההזוי הזה וזכה בזהב אחרי שהצליח להוריד 21 יונים, רק אחד יותר ממוריס פאורה הצרפתי. קמפיינים לזכויות בעלי חיים הוקמו כדי לעצור את הירי החי ובשנת 1902, בעקבות אותה תחרות, נכנסו לתוקף האיסורים בארצות הברית שהובילו להכנסת יוני חימר.

משיכת חבל (פריז 1900 עד אנטוורפן 1920)

אין אחד שלא היה ילד וניסה פעם אחת את משיכת החבל בקייטנה או אפילו שהיה בוגר יותר, בימי ספורט בצבא, אבל עד כמה שזה נראה מוזר היום, ידעתם שאירוע הספורט הזה היה ענף אולימפי והוא אפילו החזיק מעמד בחמישה קמפיינים שונים?

משיכה בחבל במשחקים האולימפיים, צילום: ללא

משיכת החבל הציג לראשונה באולימפיאדת פריז 1900, שם התחרו שתי קבוצות בלבד: נבחרת צרפת ונבחרת מעורבת של ספורטאים שוודים ודנים. ארצות הברית היתה אמורה גם להשתתף, אך ביטלה ברגע האחרון בגלל הסמיכות לתחרויות האתלטיקה שבה השתתפו חבריה.

כל נבחרת כללה שלושה ספורטאים והתחרות נערכה בשיטת הטוב משלושה ניסיונות. הנבחרת המעורבת ניצחה בשני הסיבובים, ולא נזקקה לסיבוב נוסף. ארבע שנים מאוחר יותר השתתפו כבר 6 מועדונים, שבכל אחד מהם חמישה ספורטאים.

מי שתופסת את ראש טבלת המדליות היא בריטניה עם 5 מדליות סך הכל (כולל 2 מזהב) והיא מקדימה בשתי מדליות את ארצות הברית.

שחייה במסלול מכשולים (פריז 1900)

לנהר הסיין בפריז יהיה חלק נכבד במשחקים האולימפיים הקרובים, החל מטקס הפתיחה שבו ישוטו 206 המשלחות ועד לתחרויות המים הפתוחים והטריאתלון, אבל כבר ב-1900 היה אפשר לראות בו אירועי ספורט, כולל המשחה המוזר ל-200 מטר מכשולים.

טריאתלטים קופצים לנהר הסן. פעם היו בו מכשולים, צילום: אי.אף.פי

המשחה כלל שלושה מכשולים ובמהלכו על השחיינים היה לטפס מעל שני מכשולים (אחד קורה ושני חבל שנמתח בין שתי סירות) ולצלול מתחת למכשול שלישי (חבל שנמתח אף הוא בין שתי סירות). את הזהב השיג פרד ליין האוסטרלי, שהשלים דאבל גם ב-200 מטר חופשי.

טיפוס על חבל (אתונה 1896 עד לוס אנג'לס 1932)

כנראה שחבלים היו בשפע באותה תקופה ולאחר משיכת החבל, גם טיפוס עליו היה אחד הענפים שמיקדו את תשומת הלב. עד לאולימפיאדת 1932 (כולל) ענף הטיפוס בחבל נכלל כחלק מתחרויות האתלטיקה האולימפיים. 

בארצות הברית נערכו אליפויות טיפוס בחבל שאורכו נע מ-6 ועד 7.5 מטרים וקוטרו כ-3.8 סנטימטרים ואילו במשחקים האולימפיים באירופה, אורך החבל נקבל ל-8 מטרים. כמעט בכל התחרויות המדד לניצחון היה הטיפוס לראש החבל בזמן הקצר ביותר. המתחרים היו מתחילים את הטיפוס ממנח של ישיבה וטיפסו על החבל רק באמצעות הידיים והזרועות. 

הותר לספורטאים לבעוט ברגליים כדי להשיג תנופה. באולימפיאדת אתונה, הראשונה בעת החדשה, המתחרים נמדדו לא רק לפי משך זמן הטיפוס, אלא גם לפי טכניקת הטיפוס שלהם (למשל אחיזת החבל בשתי הידיים והנפת הגוף במאונך לחבל הוסיפה לדרגת הקושי). 

אמנות (סטוקהולם 1912 עד לונדון 1948)

תוכניות ריאליטי כיום, שבאים להבליט את הכישרון של המתמודדים, כמו הכוכב הבא, או רוקדים עם כוכבים, מנסים להביא לתהילה שאולי יפתח להם דלת לקריירה חדשה ולפעמים גם פרס כספי, אבל האם ידעתם שפעם היה אפשר לזכות בהם במדליה אולימפית?

פסל בניו יורק. פעם היה אפשר לקבל על כך מדליה אולימפית, צילום: רויטרס

עם היווסדו של הוועד האולימפי הבינלאומי בשנת 1894, הברון פייר דה קוברטן ראה בעיני רוחו את הגשמת חזונו – האדם יימדד הן ברוחו והן בגופו, ויתחרה בספורט ולא במלחמה. אחת המשאלות האחרות שלו הייתה לשלב בין אומנות וספורט, והוא שקל הוספת תחרויות אמנותיות במשחקים האולימפיים.

הרעיון יצא לפועל רק ב-1912. על אף שהשוודים התנגדו לשלב ספורט ואומנות, הם נכנעו בסוף והסכימו לערוך את התחרויות. למרות מספר מאכזב של 35 אמנים שהגישו עבודות ועל אף זאת, הוענקו מדליות זהב בכל הקטגוריות.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בין ה"ענפים" השונים במהלך השנים, היה אפשר לראות את ענף הארכיטקטורה באמסטרדם 1928, מוזיקה ב-1936 שכלל קטגוריות לתזמורת, קטע כלי, סולו ומקהלות, תחרות ספרות עד שנת 1924 ושוב ב-1932, שם הוצגו קטגוריות לספרות דרמטית, אפית ולירית. ענף נוסף הוא הפיסול, שעד שנת 1928, נערך בקטגוריה אחת ואז הוחלט לחלק אותו לפסלים, תבליטים, מדליות וכמובן "ענף" הציור, שבמהלך השנים פוצל לתת קטגוריות עם רישומים, אמנות גרפית וציורים ובהמשך נוספו גם הדפסים וצבעי מים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר