דו"ח חמור של מבקר המדינה על מתקני ספורט בישראל, תחזוקתם והפעלתם

עלייה בשיעור של 34% בכמות הכדורגלנים הפעילים בעשור האחרון לצד 44 מגרשים בלבד • פחות נשים לעומת חברות אחרות ב-UEFA ופערים בנגישות לרעת החברה הערבית, החרדית ורשויות בפריפריה • תגובת משרד הספורט: "אין חולק כי הביקורת מחדדת את החשיבות בקידום הספורט בישראל ואת הצורך בשדרוג התשתית הלאומית"

איצטדיון טדי בירושלים. גם בספורט קיצצו.צילום: אורן בן חקון

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי), במסגרת הדו"ח השנתי פרק העוסק בהקמת מתקני הספורט, תחזוקתם והפעלתם.

בדו"ח המתפרס על פני 74 עמודים, מצא המבקר כי שבישראל יש רק 44 מגרשי כדורגל למיליון תושבים. לעומת גרמניה שבה יש 607 מגרשים למיליון תושבים; באנגלייה - 547; בבלגיה - 348; ואפילו באיסלנד יש פי 12 מגרשי כדורגל לתושב לעומת ישראל. עוד מצא המבקר, כי בעוד שמספר שחקני הכדורגל הרשומים בין עונת המשחקים 2011/12 לעונת המשחקים 2021/22 עלה בקרוב ל-12,000 שחקנים (עלייה בשיעור של 34%), מספר המגרשים הפעילים ומאושרים למשחקי ליגה עלה ב-15 (עלייה בשיעור של 6%). משמעות הדבר שהיחס בין מספר השחקנים למספר המגרשים הורע בשנים האחרונות, דבר שלאורך זמן יכול לפגוע בפיתוח ענף הכדורגל.

ואיפה הנשים והפרירפריה?

בעניין הקצאת מגרשי כדורגל לנשים, בביקורת עלה שלמרות מצבו של כדורגל הנשים בארץ, משרד הספורט וההתאחדות לכדורגל לא פעלו כדי לאפשר הזדמנות נאותה לכדורגלניות בכל הגילים להתאמן ולשחק במגרשי הכדורגל באופן שוויוני ומכבד. לשם השוואה - על פי נתוני UEFA, בשנת 2017 היו במדינות החברות בארגון כ- 0.157שחקניות בממוצע ל-1,000 נשים. בישראל היו רשומות בשנת 2017 1,294 שחקניות כדורגל, כלומר 0.015 ל-1,000 נשים (כעשירית מהממוצע במדינות החברות ב-UEFA.

בביקורת עלה פער משמעותי בנגישות מתקני הספורט לאוכלוסייה לרעת החברה הערבית, החברה החרדית ורשויות בדירוג כלכלי חברתי נמוך, ברשויות החלשות יש 40% פחות מתקני ספורט מאשר ברשויות המבוססות. עלה גם כי מתקני ספורט רבים מסוגים שונים אינם מנוצלים ביעילות לאורך השנה. למשל, מגרשי ספורט חיצוניים שאינם מקורים ולכן אינם מתאימים לכל מזג אויר ובריכות שחייה רבות אינן מחוממות ולכן פועלות רק בחודשי הקיץ.

רוב הבריכות בישראל פתוחות רק בקיץ, צילום: אלן שיבר

עוד עלה שלפי קובץ המתקנים 20% מתוך 3,284 מתקני ספורט שיכולים לשמש את הקהילה ופרוסים ב-134 רשויות אינם זמינים לציבור ולשם השימוש בהם יש צורך בתיאום מול האחראי. בנוסף, יש אלפי מתקני כדורסל שלא עומדים בתקן הבטיחות וב-66 אחוז מבתי הספר אין אולם ספורט (בכ-3,500 מתוך כ-5,300 בתי ספר).
בנושא פיקוח ובקרה של משרד הספורט על עמידת הרשויות בהתחייבויותיהן בעת קבלת התמיכה - עלה שהטוטו לא הקים מערך פיקוח ובקרה על התחייבות הרשויות בעת שהיה אחראי לתוכניות המתקנים 2020 ו-2027; גם משרד הספורט לא הקים מערך כזה.

עד כמה המצב חמור, יעיד העובדה כי תקציב תוכנית המתקנים הלאומית 2031 לעשר שנים של משרד התרבות והספורט, עומד על 2.89 מיליארד שקלים, לעומת ההיקף הכספי של צורכי הספורט ההישגי והתחרותי כפי שהעלו האיגודים בענפי הספורט השונים נכון לשנת 2021, שעומד על 14.9 מיליארד ש"ח.

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "משרד התרבות והספורט מברך על הביקורת החשובה שנערכה בחודשים ינואר עד ספטמבר 2022, אין חולק כי הביקורת מחדדת את החשיבות בקידום הספורט בישראל ואת הצורך בשדרוג התשתית הלאומית למטרה זו. 

עם כניסתו לתפקיד, בחודש ינואר 2023, החל שר התרבות והספורט מיקי זוהר בבניית תכנית לאומית חדשה ונרחבת, לפיתוח תשתיות הספורט ברחבי הארץ, ובכלל זאת לזרז את תהליך ההקמה והשדרוג של מתקני הספורט בישראל. זאת, על מנת לתת מענה למחסור האמיתי במתקני ספורט ברחבי הארץ, כמו גם לפערים הדמוגרפיים, כפי שמציין הדו"ח.

'תכנית ה-100' החדשה שמקדם עתה השר מיקי זוהר הינה תכנית ארוכת-טווח, שמשנה את תפיסת בניית המתקנים בישראל ומטרתה המרכזית הינה קידום הספורט ההישגי, התחרותי והקהילתי בארץ ואת התחרותיות של הספורט הישראלי במפעלי הספורט הבינלאומיים.

התכנית החדשה תתמוך בערכים שמשרד התרבות והספורט מקדם למען שיוויון הזדמנויות ולטובת האוכלוסיות המגוונות ברחבי הארץ וצמצום הפערים, ובכלל זאת קידום ספורט נשים באופן משמעותי והנגשת הספורט לחברה הערבית, לחברה החרדית, ומתן הזדמנויות לכשרונות בפריפריה.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

התכנית, הנמצאת בתכנון מואץ, ובע״ה תצא לפועל בשיתוף פעולה בין-משרדי, ובשיתוף עם גופי ואיגודי הספורט והרשויות המקומיות יחד עם הגופים הרלוונטיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר