הפזמון הקבוע ששומעים כבר עונה וחצי בתום המחצית הראשונה של מכבי תל אביב היא ששוב היא ספגה 50 נקודות. הערב (חמישי) שפשפנו עיניים כלא מאמינים: הצהובים ספגו 30 נקודות בלבד מז'לגיריס וקלעו 51. וזה כל הסיפור.
הניצחון המפתיע של מכבי בקובנה הוא תשובה לכל מי ששאל אם מהסגל הזה, על כל מגבלותיו, אפשר להוציא יותר. הערב גילינו שזה אפשרי, בעיקר אם מכירים בחולשות, חושבים כמו קבוצת תחתית ומגלים רצון לשמור ולהילחם. "אין יום חלש בהגנה" ואיכות ההגנה לא תלויה בסגל. זה עניין של משמעת ורצון.
יכול להיות שאירועי השבוע האחרון עשו את השינוי. עודד קטש אומנם היה כבר עם שתי רגליים מחוץ למועדון, אבל בסופו של דבר קיבל גיבוי. במצב הזה השחקנים מבינים שאי אפשר לתלות יותר את המחדלים במאמן ועכשיו זה עליהם. לכן, כנראה, ראינו קבוצה שמשחקת במחויבויות ובאחריות. מכל הסיפור סביב קטש, דווקא לשחקנים נפל האסימון.
מכבי ניצחה בצורה כל כך מרשימה כי קטש הבין שהוא לא צריך לשחק את "הכדורסל של קטש״. צריך להכיר במצב ואסור שמכבי תקבל סל כל התקפה, לכן משחקים כדורסל בשליטה וכך גם מוציאים קבוצה מצמרת יורוליג באולם המאוד ביתי שלה מהקצב שלה וגורמים לה להיראות חסרת אונים. מכבי שלטה בקצב ומנעה מז׳לגיריס להיכנס אליו – גם אם זה בניגוד לפילוסופיה של הרגילה של העומד על הקווים.
לשלוט במשחק זה גם שימוש מושכל ונכון בלוני ווקר. אם מדובר על משחק יציב ושליטה, הרי שהתרומה של הרכש החדש של מכבי, איפה לונדברג, הייתה גדולה. הוא השחקן שיכול לשנות את הקבוצה.
מכבי חיפשה רכז והגארד הדני הוא לא בדיוק כזה, אבל הוא שחקן מנוסה וחכם שיודע להחזיק התקפות ונותן הרבה איזון. אולי בפעם הראשונה העונה, מכבי פגעה ברכש ואולי הוא יעשה את ההבדל. האם הסנונית הזו תביא את בוא האביב? בשבוע הבא יש למכבי את וילרבאן, החלשה ביורוליג, בתל אביב. זו הזדמנות להמשכיות ויציאה לדרך חדשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו