את נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, אפשר לשאול המון שאלות לא קלות: הנפילה והבעיטה בברק בכר, סטירת הלחי המצלצלת מאצילי, מה למד מהחתמת מלמד, הבטחתו להעניש את מניפי הכרזה מול ראקוב, הזעם והמחאה מצד "הקופים הירוקים" - רשימה חלקית ביותר. אבל למה להתאמץ ולהתפתל, אם אפשר לענות לחצרן תורן?
"נשיא המועדון התיישב לשיחה פתוחה עם הילה פרל ודיבר על הכל", נכתב באתר הרשמי של המועדון. "הערכים, החזון והציפיות מהשחקנים ומהמערכת כולה". הציפיות, כצפוי, לא כללו את המילה אליפות, ובחזון לא הופיעו דובים, לא זבובים ולא קופים. "הצלחות יגיעו", הבטיח שחר, והמראיינת העקשנית פלטה: "אמן!"
"יש לך משהו להרגיע אוהדים או שמועות או דברים כאלה?", הרהיבה עוז לשאול פרל, על כל המשתמע מהשמועות. כבוד הנשיא השיב שיש צורך בסבלנות, והמראיינת החביבה אישרה שתוצאות "לא סופרים במעלית". בטח כשהיא תקועה.
"עכשיו תקפו את האוהדים שלנו, אז ברור שאני מגנה את זה", התייחס שחר לאירועים בפולין - משפט שנעדר משום מה מראיון ההתנצלות שהעניק לאתר פולני. אצלם הוא גינה רק את השלט שהניפו האוהדים הירוקים בגומלין, "רוצחים מאז 1939", והבטיח: "ההתאחדות ואנחנו נעניש את האנשים שעשו את זה". מעניין, כי בראיון הדביק באתר המועדון הוא אמר: "התגובה למה שקרה לא היתה צריכה לבוא מהאוהדים ולא מהקבוצות, אלא מההתאחדות". שום "נעניש" ובטח לא "אנחנו".
רק חבל שהמראיינת לא שאלה, או שמא לא ידעה, על פרט חשוב: הסיעה שהריצה את שינו זוארץ בבחירות לראשות ההתאחדות נקראה "רשימת מכבי חיפה", והיא כללה גם את נציגת המועדון, דלית צימרמן, שהפכה לחברת הנהלה. ברכות לנשיא שחר על ההצלחה בבחירות ההן, ובבחירת המראיינת באתר הבית, שנכנסה לנעליו של טופז לוק. בטוח שניזכר בשאלות המאתגרות שלה ובתשובות הנוקבות שלו בראש השנה, חגם של השופרות.
זוארץ, לוזון והקשר לבן נשר
השערורייה הכי גדולה בכדורגל הישראלי בעידן הנוכחי - הארכת חוזהו של גיא לוזון בנבחרת הצעירה למרות התרסקותו בקמפיין הקודם, וחרף ניגוד העניינים של יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ - נכנסה לשלב המעשי. 24 שחקנים זימן המאמן (ששכרו שודרג ללא קשר לתוצאות המביכות), לקראת טורניר מוקדמות יורו 2027. אחד מהם הוא שון בן נשר, שוער מחליף במכבי הרצליה מהליגה הלאומית, ובנה של חברת הנהלת ההתאחדות המקורבת לזוארץ, קרן בן נשר.
בן נשר האם היא דמות מוכרת ומתזזת בענף. היא כיהנה כיו"ר הפועל עכו, הפכה ל"נציגת הבעלים" בהפועל חיפה, ולאחרונה מונתה למנכ"לית בני יהודה והצהירה: "נרגשת להצטרף למשפחה הכתומה". טיפוס צבעוני, שטיפס יפה גם בהתאחדות. בבחירות האחרונות להנהלה הופיעה במקום הרביעי ברשימתו של זוארץ, ומונתה ליו"ר ועדת המכרזים. על היחס החם שמעניק היו"ר למקורביו ניתן לשאול משפחה ססגונית אחרת.
מצד שני אפשר להירגע, משום שבישיבות ההנהלה מכהן כ"משקיף" (בלי שנורקל) אריאל שיימן, הקודקוד הוותיק של מכבי הרצליה, שכינה בעבר את זוארץ "חבר נפש שלי". כלומר, יש לנו עסק עם משפחה מרובת נפשות.
לוזון האחיין זימן עוד שני שוערים: דור בנימיני, שוער מחליף בבוגרים של הפועל ת"א, ואופק מליקה, שהספיק לשחק בבוגרים של מכבי ת"א. בן נשר הבן, שיחגוג בקרוב 20, הוא שוער מחליף במכבי הרצליה מהלאומית, שאליה הוקפץ הקיץ מקבוצת הנוער של המועדון, שעלתה מהמחוז הצפוני של ליגת המשנה.
את הבכורה בשער הקבוצה הבוגרת ערך במחזור האחרון של העונה הקודמת, כשהוכנס כמחליף במחצית השנייה מול הפועל פ"ת, במשחק לפרוטוקול. לפני שבועיים שוב קיבל צ'אנס בבוגרים, במחצית השנייה בגביע הטוטו מול מכבי פ"ת, וספג שער לא בלתי־ניתן לעצירה. זה לא אומר עדיין כלום על יכולתו, אבל קצת מוזר שדווקא בו בחר לוזון, אף שהוא היחיד מבין 24 המוזמנים שלא שיחק מעולם בנבחרת צעירה כלשהי.
בניגוד, למשל, ליונתן שני - השוער השלישי של מחזיקת הגביע הפועל באר שבע, שצורף למחנה האימון שלה באירופה ולמשחקיה במוקדמות הקונפרנס ליג. שני בן ה־19 הוא גם קפטן קבוצת הנוער של המועדון, בליגת העל. בחודש מארס האחרון הציב אותו אופיר חיים בשער הנבחרת עד גיל 19, ששיחקה בשלב העילית של אליפות אירופה מול נורבגיה וסרביה. מבחינת לוזון, זה כלום לעומת האתגרים שפגשה מכבי הרצליה בליגת המשנה לנוער, ו־45 הדקות של בן נשר, בקרב על מקומות 8-5 בגביע הטוטו בלאומית.
הוא הועדף גם על פני ניתאי גרייס ממכבי חיפה, ששיחק בכל נבחרות ישראל (עד גיל 16, 18 ו־19), ובעונת 2022/23 הספיק לשחק בליגת האלופות לנוער, והצטיין במיוחד בניצחון 0:1 על בנפיקה. בעונה שעברה נכלל בסגל הבוגר, בקיץ עבר לאוליביירנסה מהליגה הפורטוגלית השנייה, אבל מה רציתם מלוזון, שמחשבותיו יפליגו עד לשם?
אלה באמת רק שתי דוגמאות לשוערים שעשו לא פחות על הנייר, אבל עזבו אתכם מניירות, יש לנו מאמן עם מניירות.
תגובת ההתאחדות: "כמו כל זימון בנבחרות ישראל - השיקול מקצועי בלבד".
פרץ בישיבה, הפרובינציה בהלם
"דניאל פרץ חתם בהמבורג, יהיה השוער הראשון". כך בישר לקוראיו רז אמיר מ־ONE בחודש שעבר. הוא אפילו ידע לספר שזה מה שהבטיח לו המאמן מרטין פולצין. מוזר, כי במסיבת העיתונאים ערב פתיחת העונה, פולצין אמר שדווקא דניאל הוייר פרננדס הפורטוגלי ימשיך לפתוח בשער, והוא אכן פתח והצטיין ב־0:0 מול בורוסיה מנשנגלדבאך. כל אחד והדניאל שלו.
"אוסקר גלוך ב־11? ההצגה בדרך - האוהדים חולמים", דיווח אתר ערוץ הספורט לפני משחקה של אייאקס מול הראקלס בליגה ההולנדית. הידיעה החלומית כללה שלל ציטוטי אוהדים עם סמלילים של סמיילים, אגודלים זקורים וכפות ידיים צמודות המביעות תודה למאמן שהרכיבו בין ה־11. היינו כחולמים.
"לא רק גלוך: סיפור ההצלחה של כוכבי הנבחרת הישראלית שהדהימה את העולם", נמרחה הכותרת לכתבה מאת נדב צנציפר ב־ynet. הוא הזכיר גם את ענאן חלאילי שמתקדם יפה באוניון סן ז'ילואז הבלגית, עידן טוקלומטי ועילי פיינגולד שהתאקלמו יפה בליגה האמריקנית (במדינה שפוטבול אצלה זה משהו אחר לגמרי), את דור תורג'מן שמצטרף אליהם, אור ישראלוב שלא נכלל בשבת בסגל של אשטוריל הפורטוגלית, סתיו למקין מהספסל של טוונטה ההולנדית, ותאי עבד מקבוצת המילואים של פ.ס.וו איינדהובן.
מה שבטוח, בזמן שאנחנו מדהימים את העולם עם "לגיונרים" אחרים, גם פה יש בעיה עם בחורי ישיבה כמו פרץ, ישראלוב ולמקין. והעיקר שאפילו בהולנד יש לנו מישהו במילואים.
דברי חכמים
"שחר רצה להקדים מכה לתרופה"
השדר דולב נישליס מנסה לרכך את זעם האוהדים על הבעלים (והבוס של רעייתו, מנהלת השיווק במכבי חיפה)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו