מכבי חיפה ומכבי נתניה הוכיחו: לכדורגלן הישראלי אין טיפת כבוד

ההופעה העלובה של שחקנימכבי נתניהומכבי חיפה (בקיץ הם ימצאו בעלי קבוצות אומללים שישלמו להם מיליוני שקלים פלוס מכונית פלוס בונוסים, וירגישו שהם שווים הרבה יותר) הזכירה לנו שוב שמכיוון שאי אפשר לסמוך על הכדורגלן הישראלי שישמור על כבוד המשחק ועל כבודו העצמי, חייבים לשנות את החוקים.

מכבי חיפהומכבי נתניה הוכיחו: לכדורגלן הישראלי אין טיפת כבוד. בואו נודה באמת הלא נעימה. להכריע אליפות על הפרשי שערים בליגה שאפילו אבי לוזון, אחד שקרא לה פעם הליגה השישית בטיבה באירופה, טוען שיש בה משחקים לא כשרים (אבל כרגיל לא מביא שום הוכחות) הוא בעייתי ופותח פתח לצרות.

אין שום קשר לכדורגל אטרקטיבי והפרשי השערים. ארבע וחצי קבוצות משחקות כאן כדורגל פתוח והאחרות הן חומר לעינוי מחבלים בשדה תימן, עם ממוצע של פחות מגול למשחק. זה לא שאם יגידו שהפרש השערים לא קובע, עירוני טבריה תעבור לשחק 3:3:4 עם כדורגל מרגל לרגל.

אליפות במקרה של שוויון נקודות צריך להכריע אך ורק במשחק מכריע בין שתי הקבוצות. הפרש העשרים החיובי צריך לשמש כדי לקבוע מי תארח את משחק האליפות כדי להעניק לקבוצה שעבדה קשה יותר כל השנה, בכל זאת תשורה על ההישג.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

עם שינוי התקנון, נראה פחות מקרים כמו של מכבי נתניה, גלגול של הפועל בית שאן מ׳משחק השרוכים׳ (איזה קטע שיוסי אבוקסיס היה במגרש בשני המקרים) או הפנדל המוזר של דיא סבע (טוב שהוא לא סימן לשוער פשוט לאן הוא בועט כדי להקל עליו עוד יותר). זה לא שאנחנו מחפשים איזשהו צדק בכדורגל, אבל לפחות נרגיש שפחות משתינים עלינו מהמקפצה.