לא רציתי שמכבי פתח תקווה תרד ליגה. וזה הפתיע אותי שהתעצבתי. כי בסך הכול, מכבי פתח תקווה היא קבוצה ללא קהל, ואיזו זכות קיום יש לקבוצה בליגת העל אם אין לה אוהדים?
אני יודע שזה שחוק להסתלבט על זה שלמכבי פתח תקווה אין אוהדים. כל הבדיחות על "נוסעים כולם יחד במונית...", "כולם נכנסים לתא טלפון", ישנות כמו המושג "תא טלפון". זה באמת מוזר שלקבוצה כזו, עם הצלחות, מסורת, אצטדיון ביתי, שחקנים צעירים מוכשרים, ועיר גדולה - אין אוהדים. כלומר, יש להם, אבל ממש מעט.
כמה אוהדי מכבי פתח תקווה אתם מכירים? אני מכיר שלושה: חבר שלי שחר, חבר נוסף בפייסבוק שאני לא מכיר אישית, ועוד אחד - אלישע, שהוא דמות פיקטיבית שיובל סמו משחק בסדרת ילדים. וזהו. אז למה בכל זאת רציתי שמכבי פתח תקווה תישאר בליגה? לא נעים להגיד, אבל בגלל הלוזונים. ואני אפילו לא אוהב אותם - לא יודע למה.
כבר כמה שנים מנסים למכור לנו את משפחת בוזגלו כמשפחה הצבעונית של הכדורגל הישראלי. עם כל הכבוד ליעקב, מאור והאחים המוזרים שלו, אין להם קמצוץ מהכריזמה, מהפרובוקציות ומהאינטריגות של הלוזונים.
אז אולי הם לא מוכרים הרבה מנויים לאצטדיון, אבל כולנו קהל שמכור לטלנובלה של משפחת לוזון: שני האחים שהגיעו מהמעברה לאימפריה כלכלית. הם ממנים את גיא, האחיין, למאמן הקבוצה. הוא מצליח, הוא נכשל, האחים מפרידים כוחות. אבי ממנה את הבן שלו למאמן - ויורד ליגה. הקוון ממשחק הירידה מבלה במסיבת יום העצמאות נוצצת אצל עמוס. הסלבס שמתערבבים עם המשפחה. הבת הסטייליסטית. קצת רומנטיקה עם בת זוג מפורסמת. ידיעות במדורי הרכילות. אפילו קצת אקשן עם יריות, סחיטה ואיומים. ולקינוח - סרטון אינטימי.
כל האקשן בפתח תקווה
בואו, הליגה שלנו לא מספיק מעניינת כדי לוותר על כל זה. עם כל האהבה לטבריה ולחדרה - הן משעממות. אני יודע שהמשפט הבא יישמע מוזר, אבל... כל האקשן בפתח תקווה. לפעמים הלוזונים קצת מעצבנים, אתם יודעים על מה אני מדבר. רק השבוע, אחרי הירידה, כשאבי לוזון אמר: "היו העונה הטיות משחקים בליגת העל" - התעצבנתי.
לא בגלל שאבי לוזון מתבכיין על הירידה - ובואו נודה, לפעמים הם מתבכיינים סתם, במשפחת לוזון - אלא כי אם כל יו"ר אחר היה אומר את זה, אחרי שקבוצתו יורדת ליגה, הייתי מזלזל. אבל כשאבי לוזון אומר את זה, אני דווקא מאמין לו.
כי אין הרבה אנשים שאוהבים, נושמים וחיים את הכדורגל הישראלי כמו אבי לוזון. אבי לוזון הוא האיש שמשפיע על הכדורגל הישראלי יותר מכל דמות אחרת. יותר מיענקל'ה, אלונה או מיץ'.
החבר הכי טוב שלו מונה ליו"ר ההתאחדות, אחרי שהוא עצמו איבד את התפקיד בגלל ניגוד עניינים. האחיין שלו הוא מאמן הנבחרת הצעירה - למרות שהוא כישלון טוטאלי בתפקיד: כישלון באולימפיאדה, ובקמפיין האחרון הנבחרת השיגה 3 נקודות בעשרה משחקים - והוא עדיין בתפקיד. למי יש כל כך הרבה כוח והשפעה כמו למשפחת לוזון בכדורגל הישראלי?
שאר בעלי הקבוצות מתעסקים בקבוצה שלהם - אבי לוזון חולש על כל הכדורגל הישראלי. וכשהוא אומר שהכדורגל שלנו מסריח, אני מאמין לו. השאלה היא: למה לא אמר את זה קודם? ואיזה הוכחות יש לו? ואם היה נשאר בליגה, האם עדיין היה אומר את המשפט הזה?
