"בובה של לילה" היא אחת מתוכניות הסאטירה המצחיקות, המושחזות והמופרעות ביותר שעלו על המסך הקטן שלנו. עם גבולות שנועדו לפריצה, פרות שיועדו לשחיטה וחומר שמוגש על מגש בצורת סירת ויקינגים מפוצצת בכל מיני סוגי סושי, היא עושה משולשים למקבילות הרציניות מדי לעומתה, שעוסקות בפוליטיקה ועניינים חברתיים אחרים. שער לחיבורים בוולה.
אחת אחרי השנייה, מתארחות בפאנל דמויות שעיקרן מענף הכדור הפופולרי יותר, אבל גם הנלעג יותר, הכדורגל הישראלי. שדרנים, פרשנים, מאמנים ושחקנים מקבלים את הבמה כמקרי קיצון, לעיתים גרוטסקים, וגם מקומם של הבעלים לא נפקד. אלה, בתוכנית כמו במציאות, שמים לצחוק את עצמם ואת המועדונים שלהם.
אחד מכוכבי התוכנית, בגילומו המגלגל של אסי ישראלוף משלישיית "מה קשור?", הוא הבעלים של בית"ר ירושלים, ברק אברמוב, עוד מתקופתו כבעלים של בני יהודה, הקבוצה של השכונה שאיתו ואחריו כבר איבדה מזמן את התקווה. האיפור הכבד, המימיקה וסגנון הדיבור מציגים אותו כאדם גס רוח ונלעג, שהחוכמה רחוקה ממנו כמו צניעות מכריסטיאנו רונאלדו.
לא זכה לטיפת כבוד
הלעג הזה בא לידי ביטוי גם כשאברמוב האמיתי, בפועל איש עסקים מצליח שצמח מעמדת שוטף כלים במסעדה לבעלים של יותר מרשת מסעדות אחת, העביר לידיו את הבעלות על בית"ר בקיץ 2022. הוא תפס את מקומו של משה חוגג השערורייתי, ולא זכה לטיפה של כבוד, למרות שעונתו הראשונה בקבוצה הסתיימה עם זכיה בגביע, תואר משמעותי ראשון שלה זה 14 שנה.
השתוללות האוהדים בסיום אותו משחק גביע נרשמה על שמו של אברמוב, כמו גם ההתבוססות בתחתית ליגת העל בעונה שעברה. "אפשר להוציא את האדם מהשכונה, אבל לא את השכונה מהאדם", שחקו גם עליו את הביטוי הנדוש, והדגישו, כי שכונת אברמוב נשארה שכונה, ורק עשתה רילוקיישן מדרום תל אביב לבית וגן בירושלים. למרות כל זאת, הגיעה עונת 2024/2025, ואברמוב מצא את הדרך להוכיח שהוא ההיפך מרוב מה שאומרים עליו.
נכון, אין לו את המוניטין של יעקב שחר, אבל הוא ניצח אותו בקרב על שובר השוויון עומר אצילי. גם אין לו את הפאסון של הדוד העשיר מקנדה מיטש גולדהאר, אבל בסכומים נמוכים בהרבה הוא העמיד לרשותו של ברק יצחקי סגל שעושה פלאים ועשה העונה קרקס ממכבי תל אביב. וכמובן שאין לו צמר גפן כמו זה שעוטף את אלונה ברקת, אבל רכות אף פעם לא הייתה צורך מבחינתו.
אברמוב רשם לעצמו הישג נוסף וגדול, שהעונה בא לידי ביטוי יותר מתמיד. אין מדובר עדיין בגביע או בפטור מדמותו ב"בובה של לילה", אלא במשהו שלא זוכה ליותר מדי כותרות ופרגונים, למרות שהוא נדיר – לבית"ר ירושלים תחת ניהולו אין בעיות עם הקהל. מספר המנויים עלה, התמיכה מלאה ורף האלימות צלל כמו איתי שכטר במשחק ממוצע שלו.
גם יענק'לה יכול ללמוד
יש עוד מספיק תופעות מכוערות ביציע המזרחי בטדי, וכבעלים יש לו אחריות לבער אותן, אבל אברמוב יודע איך להתנהל עם הקהל החם, לפעמים יותר מדי, של הקבוצה שלו, וגם בחלק הזה יענקל'ה הירוק יכול ללמוד ממנו, משונה ככל שזה נשמע.
התוצאה של פעולותיו, שרובן מתחת לפני השטח, היא שקט יחסי, במונחים של בית"ר. שקט שמקרין על השחקנים, שלמרות שלא עמדו בציפיות המוגזמות של האוהדים לאליפות, מפתיעים העונה גם את הגדולות של ליגת העל ומשפיעים ישירות על זהות האלופה.
הקרדיט שייך להם ומלטף גם את המאמן, אבל נתח משמעותי ממנו יש לתת לאברמוב. נכון לומר שהוא אינו מושלם - זו דרישה לא הגיונית מבעלים של המועדון הכי מורכב בישראל - אבל איך שלא תסתיים העונה הנוכחית, אברמוב ניצח את המערכת, את הספקנים וגם את הדמות שלו ב"בובה של לילה".
עם כרטיס מובטח לאירופה ואולי אפילו עם גביע מדינה שני תוך שלוש עונות, זהו אברמוב שצוחק על כולם, כל הדרך לתואר "בובה של בעלים".
