גבי לסרי, מגדולי המגנים של הפועל תל אביב, יחגוג בקרוב 70, ועדיין, אחרי כל כך הרבה שנים, האולטראס של האדומים לא מסכימים שכף רגלו תדרוך בשער 5.
"נחשבתי ל'בוגד הראשון בכדורגל הישראלי'", מסביר לסרי בראיון מיוחד ל"היום" לפני פתיחת ליגת העל בסוף השבוע הקרוב, ורגע אחרי שהפועל ומכבי עלו לגמר גביע הטוטו. "עברתי בתחילת שנות ה-80 מהפועל למכבי ת"א והיה טירוף סביב זה. עד היום הם קוראים לי בוז. אני מאוד אוהב את הפועל ואשמח לעשות איתם סולחה".
לסרי הוא טיפוס מיוחד. כזה ששיחק מהנשמה, איש משפחה שעושה הכל מהלב. לפני שבעה חודשים נפטרה אשתו, קרולין, שהייתה חולה בניוון שרירים (ALS) במשך עשרות שנים. במקצועה הייתה עורכת דין. "טיפלתי בה 35 שנים", מספר לסרי בעצב. "המוות של אורן נהרי מאותה מחלה ארורה החזיר אותי אחורה, נגע בי מאוד. זו מחלה קשה מאוד".
איך הכרתם?
"קרולין הייתה צרפתייה והגיעה עם הוריה לביקור בישראל. ראיתי אותה בחוף הים והיא מצאה חן בעיניי. היא לא דיברה עברית והסתייענו במתווך שדיבר צרפתית ועברית".
לסרי נשאר עם שני ילדיו האהובים - מלני בתו והיליי בנו - ועם ששת נכדיו שאותם הוא אוהב מכל. הוא עדיין חמוש באותו מרץ בלתי נדלה שלו מאצטדיון בלומפילד, שם חרש את הצד הימני של המגרש ללא לאות. "אני קם כל בוקר ב-05:00, עולה על משאית האשפה של העירייה ונוהג אותה. אני עובד עיריית בת ים כבר 37 שנים".
"לא עשיתי חשבון לאף אחד"
הוא תמיד היה חרוץ. גדל ביפו, חלם להיות כדורגלן והלך כבר בגיל 10 ברגל למגרש האדום של הפועל ת"א בגבעת עלייה, כי הוריו האהובים לא נתנו לו כסף לאוטובוס. עד מהרה נוכחו כולם בכישרון הגדול שטמון ברגליו, והוא לא פספס את ההזדמנות. "היה לי כוח רצון מטורף", מסביר לסרי. "הייתה לי דבקות במטרה".
והמטרה הושגה. לסרי עלה לבוגרים יחד עם ג'ימי טורק, גילי לנדאו, יעקב אקהויז, אמיר ליברמן ואחרים ושיחק עם שייע פייגנבוים, דוד פרימו, קיקו רחמינוביץ' ואחרים.
"היה לנו משחק בלתי נשכח בימק"א נגד בית"ר ירושלים. הייתי בן 17, ואם בית"ר מפסידים הם יורדים ליגה. הובלנו 0:2, והקהל שם היה בטירוף. אווירה מפחידה ממש. נכנסתי בדקה ה-70 והמאמן אמר לי: 'כשאני מרים לך את היד, תעשה פנדל נגדנו'. שייע ופרימו שמעו את זה וניגשו אליי מהר: 'ילד, אם אתה עושה את זה - גמרת כאן את הקריירה'. לא ידעתי מה לעשות. כל הזמן חיפשתי את המאמן ולא מצאתי. בסוף התברר לי שזרקו עליו לבנה והוא נפצע. זה הציל אותי. אלוהים רצה שאהיה שחקן כדורגל".
הוא לא ישכח גם את גמר הגביע נגד בני יהודה אחרי שזכה עם הפועל באליפות המדינה. במיוחד לא את מה שקרה לדבריו בלילה לפני.
"אני לא עשיתי חשבון אף פעם, לאף אחד", מודה לסרי בחיוך שובבי. "היינו במלון ברמת אביב לפני המשחק והבאתי לשם בחורה. פתאום המנהל שלנו, ניסן ניסנוב, דופק לי בדלת ושואל מה זה הרעש הזה? עניתי לו שהוא מפריע לי לישון.
"ביקשתי מהבחורה שתסתתר בארון. ניסנוב נכנס. אומר לי: 'יש פה תקלה, יש פה מישהי'. בדק מתחת למיטה, באמבטיה, הפך הכל. אמרתי לו: 'מה קרה לך, אני אעשה את זה לפני משחק?' כשהוא הלך היא יצאה מהארון ואמרה לי: 'עוד רגע הייתי מתה, לא היה לי אוויר'".
"זו הייתה סנסציה"
עוד לפני הגמר הזה לסרי כבר היה סגור במכבי ת"א, רחמנא ליצלן. מי שלקח אותו לשם היה מאמנו בהפועל דוביד שווייצר שעבר למכבי. לסרי אומר שהפועל לא האמינו שהוא יעבור. הם עשו לו בעיות חבל על הזמן.
"באתי להפועל וביקשתי שדרוג בשכר. אמרו לי: 'גבי, שחקני בית לא מקבלים כאן עוד כסף'. אז אמרתי: 'אין בעיה, אם לא מחזיקים ממני, אני אראה להם'. הייתי בשיא הכושר, אחרי עונה מעולה ובנבחרת ישראל.
"הכל היה בסודי סודות כי ידענו שהפועל לא ייתנו לי לעבור. זו הייתה סנסציה אז. הרבה שנים לפני שערן זהבי הגיע למכבי אחרי שהיה בהפועל, לפני ששמעון גרשון עבר מהפועל לבית"ר. הרגשתי אז כאילו מדובר באיזה ראש ממשלה מינימום. הייתי כל כך מזוהה עם הפועל".
ומה קרה?
"הפועל באמת לא נתנו לי לעבור. הלכתי והעמדתי את כל בית ברנר על הרגליים. הפכתי להם שם שולחנות, כיביתי להם את האורות, לא נתתי להם לענות לטלפונים. שמונה משחקים בליגה הם לא נתנו לי לשחק במכבי. באימון הראשון שלי במכבי באו לשם איזה 300 אוהדי הפועל כי גם הם לא האמינו שזה אמיתי".
זה היה אמיתי. לסרי הוכרז רשמית כ"בוגד הראשון בתולדות הפועל". הוא גם הפסיד להפועל בגמר הגביע, בדרבי מול מכבי באותה עונה שעבר. "אני חושב שאני היחידי שהפסיד בשלושה גמרים רצופים", הוא צוחק. לסרי עוד הספיק לעבור למכבי נתניה, ואפילו לחזור להפועל כשחקן ולקחת איתה ועם שווייצר, שחזר אף הוא, את האליפות נגד מכבי חיפה בעונת 1985/86.
אתה חושב שהיית יכול לשחק גם באירופה?
"תקרא מה כתבו עלי אז. אני המצאתי גליצ'ים מיוחדים, מגן התקפי. אם היה לי מישהו שהיה מכוון אותי נכון ומרגיע אותי במקומות הנכונים, גם אירופה הייתה קטנה עליי".
אחרי שפרש ניסה לסרי את כוחו מעט באימון אך הדבר לא צלח. כיום הוא מאמן את קבוצת הוותיקים של מכבי ת"א, אוהב מאוד את הפועל ת"א ועדיין כואב את שנאת האוהדים השרופים של המועדון כלפיו.
"לפני שנתיים הפועל העניקו מגנים לשחקנים מעל כמות מסוימת של משחקים. הייתי על הדשא בבלומפילד, וכשקראו את שמי היה בוז גדול. הבאתי לשם את הילדים שלי ונעלבתי בשבילם".
ומה הסיפור עם השופט יצחק בן יצחק?
"היינו חברים טובים, ובאחד המשחקים עשיתי גליץ' אחד והוא נתן לי אדום. היו בינינו קללות. לא דיברנו תקופה, ואני חושב שהשלמנו אחרי שהוא הודה שלא הגיע לי אדום. הוא היה השופט הכי טוב בישראל. כיום יש לנו פרלמנט משותף. אנחנו יושבים בערב בקפה בבת ים ומדברים על החיים, על הכדורגל, על הכל".

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
