אחת הבעיות הגדולות של שחקן כדורגל היא דווקא ההתמודדות עם הפרישה. לא מעט שחקנים מדברים על קושי רב, הן מבחינה מנטאלית ולא פחות מכך, מבחינה כלכלית. לא מעט מהם מוצאים את עצמם לאחר הפרישה דווקא בתקשורת, אבל יש כאלה שגם מוצאים דרך התמודדות ואף מצליחים לא פחות בעסקים. אחד כזה הוא שחקן מכבי תל אביב לשעבר, יקיר שינה.
שינה, שיחגוג בספטמבר הקרוב יום הולדת 40, עבר לא מעט שינויים בתקופה האחרונה ואף לפני שבועיים התחתן בפעם השנייה. "כבר אמרתי לעצמי שלא אתחתן שוב ואפילו הייתי צוחק על אלה שמתחתנים את זה, עד שהבנתי שזה הצעד הכי נכון עבורי כי מדובר ממש בחצי השני שלי. בדיוק מה שהייתי צריך בחיים, בחורה שחושבת חיובי כל הזמן, מאוד מפותחת שלגמרי מבינה עניין, מיד התחברה לעסק ונכנסה בפול גז. היום היא גם עוזרת להמון אנשים לצלוח אתגרים ואחת המאמנות המובילות בישראל".
אז ספר לנו על העסק החדש שלך?
"אני מאמן לאורך חיים בריא ומובילים תהליכים שמשנים את החיים. אני לוקח אדם שמרגיש פחות נוח עם עצמו או עם הגוף שלו וגורם לו לשינוי בעיקר בכל הקשור לתזונה. התחלתי בהתחלה כמאמן כושר, אבל במהרה הבנתי שתזונה משפיעה הרבה יותר מכושר והתזונה זה אקס פקטור שתופס מימד גבוה באורך חיים בריא. אני בתחום הזה 20 שנים, אבל אני עובד בחברה בינלאומית שקיימת הרבה שנים".
איך הגעת לתחום הזה?
"בכל החיים שלי עשיתי ספורט ושמרתי על עצמי. בגיל 31 עשיתי תפנית ונכנסתי לתחום הזה. ידעתי שאני צריך למצוא תחום עיסוק אחרי הכדורגל וניסיתי להביא משהו חדש, בעיקר דבר שייתן לי ריגושים חדשים. אמנם הייתי אז במכבי נתניה ועוד הרגשתי שאני רוצה להמשיך ולא לפרוש והיינו בעונה מצוינת, אבל בכל זאת הבנתי שכדורגל זה לא לנצח. כאשר התחלתי עם התחום הזה אז לא האמינו בו וצחקו עליי בהתחלה, אבל הוכחתי אחרת. ככל שהעסק התפתח הבנתי שאני לא יכול לשלב אותו עם הכדורגל ורציתי שהעסק יצמח, אז פרשתי".
אתה דמות מאוד מצליחה בתחום שלך. איך כדורגל עזר לך להצליח גם בעסקים?
"אין ספק שזה פותח דלתות, אבל בעסקים לא הכל הולך חלק. בכדורגל יש שעתיים או שלוש שעות אימון ביום, אבל בעסקים זה לא קל ויש שעות לא רגילות ויש לא מעט רגעים קשים. הבנתי את זה מהר מאוד. כדורגל עזר לי ונתן לי יכולת להתמודד עם אכזבות. זה נתן לי אפשרויות ואומץ לעמוד על במה ושוב קשרים בכל מיני תחומים".
ספר על רגע משבר מסוים.
"לאחר העונה הראשונה בעסק הזה עוד שיחקתי כדורגל והייתי בהפועל ראשון לציון, ששיחקה בליגה הלאומית תחת ניר ברקוביץ'. לא הצלחתי להביא אנשים בעסק והרגשתי שאני עובד על ריק ומצרף אנשים. אבל לא יודע מה לעשות איתם. היה רגע שפשוט רציתי לעזוב, אבל אז עלו לי מחשבות של הרגעים שפתחתי את העסק והסיבות שהתחלתי והרצון הגדול שלי לעזור להרבה אנשים. זה היה משבר לא פשוט והבהרתי לעצמי שאני לא עוזב. משם הכל היסטוריה".
מה יותר מספק - הצלחה כיום או כשחקן כדורגל?
"כדורגל זה סיפוק לתקופה קצרה. נכון שיש בזה הרבה עניין ותהילה, אבל ההצלחה בעסק זה לאורך תקופה. אם תיקח תקופה של שנה בכדורגל אז מדובר בהצלחות בודדות, אבל בעסקים זאת הצלחה של תקופה והסיפוק יותר גבוה".
אתה ממשיך לעקוב אחרי הכדורגל הישראלי? רואה והולך למשחקים?
"אני עוקב בעיקר אחר מכבי ת"א, הקבוצה בה גדלתי ובניתי את הקריירה שלי. אני יושב בבוקס במכבי ונהנה מכדורגל, אבל דרך העסק שלי והשחקנים והעסקנים שנמצאים אצלי אז אני מחובר ויודע מה קורה. אני גם משחק בליגת הוותיקים, אז יוצא לי להיפגש עם דמויות מעולם הכדורגל".
בקבוצת הוותיקים אתה בכלל שחקן התקפה ולא הגנה כמו שהיית ככדורגלן.
"על פניו נראה כי 'ותיקים הם שחקנים שמנים שאין להם כוח לרוץ אז יקיר שינה כובש', אבל תמיד הייתי כובש גם כשחקן הגנה. הייתי מגיע להרבה מצבים בתור שחקן הגנה ועושה המון פעולות התקפיות, אבל משום מה הפכתי לשחקן הגנתי, שזה בעיקר כנראה שלא רציתי לצאת מאזור הנוחות שלי. כאשר פרשתי אז קיבלתי החלטה שאני רוצה להיות שחקן התקפה ונלחמתי לא מעט עם מאמן הוותיקים, גבי לסרי.
"אספר לך סיפור. הגעתי למשחק הראשון בוותיקים ואמרתי ללסרי שאני רוצה לשחק בהתקפה. הוא הקשיב לי, אבל כאשר הקריא את ההרכב שם אותי בהגנה. הבהרתי לו שאו שאני משחק בהתקפה או שאני בחוץ, אז הוא אמר לי שאפתח על הספסל.
"במחצית, בתוצאה, 1:1 ביקש החלוץ אופיר חיים לצאת בגלל פציעה ולסרי קרא לי ובנימת זלזול אמר לי לשחק בהתקפה. כבשתי צמד במחצית השנייה ומאז הפכתי לשחקן התקפה ולמלך שערים כל עונה במכבי ת"א. גם העונה אני מוביל את מלכי השערים. גם במשחק ההוקרה מול ברצלונה פתחתי כשחקן כנף לצד כוכבי על כמו אבי נמני, טל בנין ואמיר שלח. התשוקה לכבוש תמיד קיימת".
"מכבי ת"א צריכה שזהבי ישחק"
מי לדעתך תזכה באליפות העונה?
"הראש אומר הפועל באר שבע והלב אומר מכבי תל אביב. תמיד הייתי שחקן של לב ככה שאני מאוד רוצה שמכבי תזכה באליפות וזה יהווה כוח הרתעה משמעותי עם אליפות שנייה ברציפות".
חברך, ערן זהבי, עובר עונה לא פשוטה. מה אתה חושב על מה שעובר עליו?
"אני חושב שמה שעובר ערן זה לא מכובד בכלל. שחקן שעשה כל כך הרבה בחר לחזור לישראל כי רצה לחוות שוב את החוויה בבלומפילד לצד אוהדי מכבי. סיים כמלך שערים בעונה שעברה בזכות ופתאום נכנס חמש דקות לסיום, זה לא מכובד. בכלל, במאבק הזה מול באר שבע, זהבי הוא אקס פקטור וצריכים במכבי ת"א את הרוח של זהבי, כי אין כזה כיום בישראל. אני לא בא בטענות לאף אחד במכבי, אבל חושב שצריך לבוא שינוי וערן צריך לשחק".
לפני כמה חודשים נפגעת בראש במהלך משחק ותיקים. תחזיר אותנו לאותם רגעים.
"יצאנו למשחק מול הפועל ב"ש בשלב הראשון של הגביע, שהיה יכול להיות בקלות גמר גביע. הגענו למשחק בו יש חומה מבטון מאוד קרובה למגרש. אני זוכר ששאלתי שאלות לפני המשחק כאילו הייתה לי הרגשה מוזרה.
"בדקה ה-15 בערך רצתי לכיוון הקרן בספרינט ושחקן שלהם מעט פגע בי ונכנסתי בתוך הבטון. כל מי שהיה מסביבי אמר שזה היה מחזה מחריד שהזכיר את הרגעים הקשים בכדורגל כאילו שחקן בולע לשון. התעלפתי ועוד לפני כן הרגשתי שקה משהו רציני.
"אחד המעסים של באר שבע ניגש אליי ושמעתי אותו אומר שכאילו הוא רואה דם בעין וזה אומר דימום מוחי וכל המשתמע מכך, הכניס בי דברים קשים לראש, אפילו רגעים שאפשר לאבד את החיים. מהר הזמינו אמבולנס ובאופן מידי הגעתי למיון. עשו לי צילום ולמזלי אפילו לא היה לי שבר, הרופאים אמרו שהמקרה שלי זה בגדר נס".
לפני כשנה הוצאת ספר. תספר עליו קצת. מה יש בו ולמה החלטת להוציא?
"כבר מגיל צעיר רציתי להוציא ספר. הוא הגיע ממקום שבו התחלתי את הקריירה כילד שהתחיל בעולם הכדורגל ולא היה הכישרון הכי גדול, אבל היה מתמיד ועשה קריירה יפה בשתי הליגות הראשונות. גם אותו ילד ידע לעשות הסבה לחיים שאחרי הכדורגל למרות כל הקשיים. אני מנסה להעביר מסר בספר להתמודדות עם הקשיים והמעבר משלב א' לשלב ב', שהוא שלב לא פשוט לכולם".
"כשחקן התקפה הייתי ממצה 30% יותר מהפוטנציאל שלי"
בוא נדבר קצת על הקריירה שלך. ילד בן 18, בקושי עלה מהנוער לבוגרים וכבר נזרק לליגת האלופות. לא רעדו לך הרגליים?
"זה היה הזוי. מלשחק מול הפועל בת ים בליגת הנוער אז פתאום להיות בסגל ליגת האלופות מול יובנטוס. זאת הרגשה של אחד שזכה בלוטו והכל הגיע לו בבום והוא לא יודע להתמודד עם זה. לא הבנתי את גודל ההצלחה. הייתי שחקן הנוער היחיד בסגל הבוגרים. ניר קלינגר מאוד התחבר אלי ואני חושב שלא הייתי מוכן.
"באותה תקופה, אז בתור ילד, קניתי לי מצלמה עם פילם בכדי לזכור את התקופה הזאת דרך התמונות. צילמתי אלפי תמונות והמשחק האחרון היה בחוץ מול באיירן מינכן. רגע לפני המשחק ביקשתי מהמגן, ג'ון פנסטיל, שיצלם אותי עם מיכאל באלאק. הוא הסתבך עם מצלמה ופתח את המצלמה ושרף את הפילם. ידעתי שקרה משהו חמור והסיפור הזה זכור לי עד היום".
שיחקת בחלק גדול מהשנים בליגות הנמוכות יותר, אתה מרגיש שמיצית את מלוא הפוטנציאל שלך?
"חד משמעית לא. אני חושב שהיה לי הרבה פוטנציאל שיכולתי לממש כשחקן התקפה, אבל במהרה הפכתי לשחקן הגנה ולא הלכתי קדימה. כשחקן התקפה יכולתי להוסיף עוד 30 אחוזים מהפוטנציאל וגם אז לא הבנתי את נושא התזונה בתקופה שהייתי שחקן, אלא רק לקראת גיל 40. אם הייתי מבין את נושא התזונה בגיל צעיר, זה היה משפר אותי עוד קצת".
אתה זוכר את המהומה שעוררת במשחק מול קבוצתך לשעבר הפועל רמת גן?
"פעם אמרו לי שכל פרסום הוא פרסום טוב. זה אחד הרגעים הפחות נעימים בקריירה והיה לי קשה בזמנו. כל מי שמכיר אותי יודע שלעולם לא קיבלתי כרטיס אדום ואני לא פרובוקטור ורחוק מזה. כל מה שקרה שם היה הזוי. בסך הכל הרמתי את החולצה ושחקני לוד חשבו שהרביצו לי ומכים אותי, אבל זה לא היה ואפילו בבית הדין קיבלתי את העונש הקל ביותר של שני משחקים. לא הרמתי יד על אף אחד ולא עשיתי כלום. אם שחקנים קיבלו עונשים של חודשים ואני רק שני משחקים אז זאת הסיבה שלא עשיתי כלום".
"השחקן הכי גדול? ברקו"
שאלות קצרות לסיום. המאמן הכי טוב שהיה לך?
"זה מחולק לשניים. מבחינת מוטיבטור אז התחברתי לניר קלינגר ואילו אם היה מאמן של שקט ושלווה אז זה סלובודאן דראפיץ'. אם אני לוקח אחד אז זה ניר קלינגר".
החלוץ שהיה הכי קשה לשחק מולו?
"היו שניים: שי הולצמן ואיליה יבוריאן. יבוריאן היה חזק ומצוין עם הגב לשער והיה לו סיבוב מהיר שבהרבה מקרים לא היו לי פתרונות מולו. הולצמן היה מאוד חכם ורץ לשטחים שהיה קשה מולו".
השוער הכי טוב ששיחק איתך?
"לירן שטראובר. הוא אמנם היה מאוד תיאטרלי, אבל זה היה חלק ממנו. מעבר לכך הוא היה שוער ענק".
השחקן הכי גדול ששיחקת איתו?
"אבי נמני ואייל ברקוביץ'. ואם אני בוחר אחד אז זה ברקו בעונת הגלאקטיקוס".
קבוצה שאתה מצטער שלא שיחקת בה?
"כמו שחקנים רבים – בית"ר ירושלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו