ספורט זה דבר מחבר ומפגיש בין האנשים. אנשים בקריית שמונה מדברים על ספורט בצורה לא נורמלית, אבל ברגע שהקבוצה מרוחקת מהעיר אנחנו בכלל לא מרגישים שייכים לליגה.
כשהקבוצה שיחקה בעיר זה נתן דחיפה אדירה לכל העסקים. כשהגיעו אוהדים מחיפה ומתל אביב הם הלכו לבתי העסק פה כדי לאכול, ועכשיו גם את זה אין לנו. גם אנשים מיישובים ומקיבוצים באזור באו לראות את המשחקים. אם הכדורגל יחזור לקריית שמונה זה יכול להרים את הכלכלה בעיר.
חוץ מספורט אין היום מה לעשות בקריית שמונה עם הילדים, זה הדבר היחידי שיש לנו ללכת עם המשפחה, וגם את זה לקחו לנו. הקבוצות מתאמנות באצטדיון. להתאמן מותר ולשחק אסור? אם המגרש הוא לא תקני אז תסגרו את השערים לגמרי. ואם הוא כן ראוי לשימוש, אז תמצאו פתרון ותתנו לתושבים לראות את הקבוצה שלהם מקרוב.
השנה הזאת כבר אבודה, אבל אני חושש גם מהעונה הבאה, כי עד עכשיו לא זז כלום. לעירייה יש חלק גדול בזה שלא משחקים פה כדורגל. יש הרבה שהיה אפשר לעשות. הכל מתחיל עם ראש העיר. הוא צריך ללכת למשרד הספורט ולהפוך שולחן עד שזה קורה.
אני לא מאשים אותו, אבל אני כן דורש שהוא יעשה כל מה שצריך. ההתאחדות נותנת הקלות, אז תדאג שזה יקרה. למה אנחנו צריכים לנסוע מאות קילומטרים בשביל לראות את הקבוצה שלנו?
*הכותב הוא תושב קריית שמונה, עוסק בתחום הספורט ומאמן קבוצת ילדים במועדון הכדורגל מרום הגליל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו