לפעמים יש רגעים שמבהירים לכולם למה אוהדי הכדורגל הולכים אחרי הקבוצה שלהם שנים רבות באדיקות. למה אנחנו נרטבים בגשם, שרים בלי קול, מקללים, צועקים על השופטים וממשיכים להאמין גם כשאין סיבה הגיונית. אתמול בטרנר היה רגע כזה. זה היה ערב שהזכיר שהכדורגל גדול מהמשחק עצמו, מדובר בשייכות לקהילה, חיבור לשורשים וזהות אמיתית.
טקס קבלת הפנים לשורד השבי ואוהד הקבוצה, איתן הורן, היה מצמרר. אחרי שהוא שאג את שירת התקווה בקולי קולות, האחים לבית משפחת הורן סגרו מעגל עם חיבוק משולש ומרגש על הדשא במקום שנותן להם מפלט ובית.
בכלל משפחת הורן היא סיפור בפני עצמו. תשוקה ארגנטינאית אמיתית לענף שמציבה את הכדורגל לא רק כמשחק אלא כדת. גם הקהל של הפועל באר שבע שקרא לאורך כל השנתיים האחרונות לחזרה שלו, של אחיו ושל יתר החטופים הביתה, לא נותר אדיש והגיב בשירת "אנחנו לא נפקיר אתכם". הקהל בהחלט לא הפקיר אותם עד שהם חזרו.
המסוק ובו איתן הורן עובר מעל אצטדיון טרנר | הפועל באר שבע
אחרי שייבשנו את הדמעות, נזכיר שגם משחק כדורגל היה על הדשא, למרות ששוב הקבוצה לא הציגה יכולת גבוהה. למעשה הפועל באר שבע נמצאת במגמת ירידה ביכולת בשבועות האחרונים אחרי פתיחת עונה מסחררת.
השחקנים שבלטו עד כה מציגים יכולת קצת פחות טובה. לא מדובר בירידה במוטיבציה, אבל אין ספק שמשהו תקוע. הם פחות חדים, פחות מחוברים. אולי זה כי הקבוצות למדו אותנו, או אולי מדובר בסתם ירידה טבעית. מה שבטוח הוא שרן קוז'וך יצטרך למצוא פתרונות איך לחזור לשחק כדורגל דורסני שאפיין אותנו במחזורים הראשונים מבלי שליריבות יהיה סיכוי.
המחצית הראשונה הייתה לא רעה בכלל. שלטנו בכדור, אבל התקשנו לפצח את הבונקר של בני ריינה. דווקא אחרי השער הלכנו מעט אחורה, נתנו להם ללחוץ ולא ידענו לנצל את השטחים שהשתחררו. במחצית השנייה, פרט לפתיחה טובה, האורחת המשיכה ללחוץ גבוה ואנחנו המשכנו לאבד כדורים. קשה היה להאמין שזו היא הקבוצה שנמצאת במקום האחרון בטבלה. התוצאה היא שבמקום לסגור את הסיפור מוקדם, נגררנו לדקות מורטות עצבים עד לשריקת הסיום במשחק ביתי שהיה אמור להיות קל על הנייר.
יחד עם זאת, אפשר וצריך להסתכל גם על כמה נקודות חיוביות מאתמול. אחרי מספר משחקים חלשים, קינגס קאנגווה חזר ליכולת טובה וגם חזר לבקש את הכדור ולנהל את המשחק והיה אחד הבולטים בקבוצה. בשביל שהפועל באר שבע תחזור להראות דומיננטיות על היריבות במיוחד בצמרת, אנחנו חייבים את קינגס ואת לוקאס ונטורה ביכולת ומוטיבציית שיא. גם האחרון בינתיים מתקשה לחזור ליכולת מהעונה שעברה או יותר נכון לזו שלפני הפרשה.
ג'יבריל דיופ, הבלם הסנגלי, זכה להופעת בכורה בהרכב ונתן משחק סולידי למדי. ניכר שהתיאום היה לקוי בהגנה אבל בסך הכל הוא עשה את העבודה. גם הלדר לופס הבלתי נגמר נתן הופעה טובה עם שער אופייני. הפורטוגלי כבר לא צעיר אבל התשוקה עדיין נשמרת. מדובר באגדת מועדון!
בשבוע שעבר קרית שמונה ניצחה אותנו על הבאזר, זה לא היה רחוק גם אתמול. לכן הניצחון על ריינה היה קריטי על מנת שלא נתדרדר לסדרה של תוצאות לא טובות ונאבד את הובלת הטבלה. תמיד אפשר להשתפר, אבל יותר נחמד לעשות את זה אחרי ניצחון.
לקוז׳וך יש עבודה לעשות. נכון שהוא פתח עם כמעט חצי הרכב שונה מזה שפתח במחזורים האחרונים, אבל הוא צריך לדעת לנהל את הסגל טוב יותר על מנת להרוויח את כל השחקנים במשחקים שהם ידרשו אליהם, במיוחד ברגעי ההכרעה.
בשבוע הבא אנחנו עולים לטדי למשחק צמרת לוהט מול בית"ר המקומית. זאת הזדמנות להראות את העוצמות של הקבוצה דווקא במגרש עם אווירה ביתית עוינת. על היריבות ועל חשיבות המשחק אין מה להוסיף, הקבוצה צריכה לעשות את העבודה ולחזור עם ניצחון. העונה הזו עוד ארוכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
