ההחתמה של יילה בטאיי הייתה גולת הכותרת של ליאור רפאלוב במכבי חיפה. המגן הימני, שזכה עם אנטוורפן באליפות בלגיה ונחשב לאחד השחקנים האמינים והיציבים בליגה, השתכנע להגיע לישראל והשתלב במהרה בהרכב. בראיון שהעניק היום (שישי) ל-HLN במולדתו חשף בטאיי מדוע בחר לחתום בכרמל וסיפר על החוויה במלחמה.
"קיבלתי הודעה מהסוכן של צ'רון שרי על מועדון ישראלי, אבל אז חשבתי שזה לא הרעיון הכי טוב. כמה ימים אחר כך קיבלתי טלפון מרפאלוב והוא אמר שהוא רוצה להביא אותי למכבי חיפה. הכרתי את המועדון, אבל דאגתי מהמצב הביטחוני בישראל, לא רציתי לשבת במקלט כל יום. ליאור אמר: 'תבוא לכאן ליומיים, תראה איך הכול מתנהל ותחליט'.
"בת הזוג שלי ואני השתכנענו תוך כמה שעות, אבל בלילה לפני החתימה היינו במלון ופתאום נשמעה אזעקה חזקה. חשבנו שיש טילים, אבל התברר שזו אזעקת אש שהייתה שגויה, אם זו הייתה אזעקה אמיתית, כנראה שלא הייתי כאן היום", סיפר. למחרת בטאיי חתם במכבי חיפה על חוזה לשנתיים עם אופציה והירוקים הרוויחו שחקן נהדר.
בטאיי נשאל על התגובות שקיבל וענה: "לא אכפת לי מה אנשים אחרים אומרים, הדבר היחיד הוא מה בת הזוג וההורים שלי חשבו. הם דאגו בהתחלה כששמעו על ישראל, אבל בסוף תמכו לחלוטין בבחירה שלנו. קיבלתי הודעות שנאה באינסטגרם, קראו לי 'ציוני' וכל זה, אבל אני כאן כדי לשחק כדורגל. אני לא תומך במה שקורה כאן, כמו שזה ששיחקתי באנטוורפן לא אומר שתמכתי במדיניות של בארט דה ובר".
המראיין ניסה בכל זאת לשאול את בטאיי על "הדברים הנוראיים בעזה" והמגן השיב: "בחודשים האחרונים התעמקתי בסכסוך בשיחות עם האנשים כאן והבנתי שיש שני צדדים. הראו לי תמונות של מה שקרה ב-7 באוקטובר, כל כך נורא. קרו גם דברים בעזה. כמובן שיש את דעתי, אבל הסיפור הזה כל כך מורכב, אז למה ככדורגלן אני צריך להגיב על זה? כדורגל צריך להיות מנותק מפוליטיקה. אנשים בישראל חיו בפחד זמן רב, הכדורגל מציע להם הסחת דעת".
"מוזר לומר, אבל אם לא הייתה לי את אפליקציית החדשות של HLN לא הייתי שם לב למלחמה", הוא המשיך. "אני גר בחיפה, שנקראת עיר השלום, יהודים, מוסלמים ונוצרים חיים יחד. דרומה יותר, קרוב לעזה, מרגישים את זה יותר. אני בכוונה לא משתף יותר מדי באינסטגרם, לא רוצה להשוויץ כמה טוב לי בזמן שמתנהלת מלחמה ואנשים מתים. מצד שני, כמה אנשים היו בוחרים אחרת ממני?"
בטאיי סיפר שהחבר הטוב ביותר שלו לא מגיע לבקר אותו כי המשפחה שלו מסרבת. "אמא שלי כבר ביקרה בישראל, בדצמבר יגיעו אחי, בן דוד שלי וחברו שלו. שום דבר לא קורה בחיפה ובמקרה חירום יש לנו ממ"ד", סיפר. "בהתחלה חשבתי שזה מרתף, אבל זה נראה כמו חדר רגיל בדירה, יש מיטה וארון, רק הדלת והחלון עשויים מפלדה. גם אם כל הבניין יקרוס, החדר יישאר".
הבלגי שיתף על ההיכרות שלו עם היהדות: "האנשים כאן מאוד דתיים. השבת ממש חשובה, אסור לנהוג באוטו, יש לנו בקבוצה שחקן דתי שמגיע לאימונים בשבת ברגל. יש פה הרבה אוקראינים, חשבתי שזה די אירוני לעבור ממלחמה אחת לאחרת, אבל השוער שלנו שהוא אוקראיני אמר לי שבישראל הוא מרגיש הרבה יותר בטוח. הדירות מאובזרות. החיסרון שיש כאן הרבה משפחות גדולות ולקח לנו זמן למצוא דירה, עכשיו מצאנו משהו מתאים ואפילו קיבלנו כלבה מבעלת הדירה, קראנו לה צ'וצ'ה".
לסיום אמר בטאיי: "בהתחלה לא היה לי חשק להתראיין, לפחות 20 עיתונאים פנו אליי, אם יש משהו שחשוב לי להדגיש זה שלא כל הישראלים רעים. לפעמים יש תחושה שהעולם חושב ככה, למרות שיש כאן אנשים שסבלו באותה מידה מהמלחמה. אני באמת מקווה, במיוחד עבור האנשים שכאן, שהמצב ייפתר לחלוטין עכשיו ושהכול יחזור לשגרה".
