אפשר אולי להגיד זאת סוף כל סוף - מכבי חיפה גרסת 2025/26 היא קבוצה מאומנת. אם בצמד המשחקים מול ראקוב אפשר היה לראות סימנים ראשונים של קבוצה מאומנת (אומנם אפורה, אך מאומנת), בצמד משחקי הליגה הראשונים כבר היה אפשר לראות הלכה למעשה שיש העונה קבוצה מאומנת עם מאמן על הקווים.
נכון, במשחק מול בית״ר ירושלים זה לא הספיק לניצחון, אבל דייגו פלורס עשה את כל מה שהיה יכול בשביל זה. אתמול (שני) ב-1:5 על מ.ס. אשדוד מכבי חיפה המשיכה באותו קו - לחץ גבוה ומתואם מהפתיחה לצד חילופי מקום, תנועה בלתי פוסקת ללא הכדור ותבניות משחק ברורות. ישנה עקומת שיפור עקבית ממשחק למשחק, כשגם סגל השחקנים מקבל עוד עומק ואיכות.
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
במכבי חיפה הנוכחית אפשר לראות בבירור קבוצה, גם אם לא הכי מוכשרת כרגע, שרצה כיחידה ולא מפסיקה לעבוד עם בלי והכדור גם כשהמשחקים כבר גמורים. הרעב של השחקנים הוא פשוט בלתי נגמר והקרדיט על כך מגיע למאמן הטרי שצובר באמצעות ניצחונות כאלה עוד אמון מצד התקשורת, האוהדים והכי חשוב - מהשחקנים שלו, שיודעים שמי שיתאמן ויעבוד הכי טוב, גם יפתח בהרכב.
פלורס הוכיח במעט הזמן שלו בישראל עד כה שהוא מאמן גמיש. הארגנטינאי הבין שעלי מוחמד הוא שחקן האמצע הטוב ביותר שלו והכניס אותו להרכב לאחר שלא פתח במשחקים הראשונים של העונה. במשחק מול בית״ר הוא הכניס בשלב מוקדם את מתיאס נהואל על חשבון גוני נאור למרות שהוא נחשב מאמן שמרן יחסית, ואתמול הוא החליט להרכיב את טריבנטה סטיוארט על חשבון של ג'ורג'ה יובאנוביץ׳ ולוותר על נאור בשביל נהואל כבר מהפתיחה על מנת לשחק כדורגל התקפי יותר במשחק ביתי מול יריבה חלשה יחסית. הגמישות שלו בהיבט הזה, לצד הקשיחות שלו בדרישות שלו מהשחקנים, זה בדיוק מה שהקבוצה הזו צריכה אחרי העונה שעברה.
אזולאי השתדרג, בטאי משדרג
הרבה מחמאות מגיעות לפלורס, אך בסופו של עניין רוב המשקל מוטל על השחקנים, שהחזירו למאמן שלהם בכדורגל לוחץ, יוזם והתקפי. מעל כולם בלט איתן אזולאי שממשיך את גרף ההתקדמות שלו ומראה שהיכולת שלו בתחילת העונה איננה מקרית. אזולאי הוא פשוט שחקן כדורגל טוב שבעונה שעברה לא מצא את עצמו ולא הצליח להביא לידי ביטוי אפילו קמצוץ ממה שהוא יודע.
הרי לא יכול להיות שבמכבי נתניה הוא הראה על פני יותר מעונה אחת שהוא ניחן בטכניקת מסירה מצוינת, ואילו במכבי חיפה הוא לא מצליח לדייק במסירה על חמישה מטרים שיוצאת אל מחוץ למגרש. הפוטנציאל והיכולת היו טמונים בו והוא רק היה זקוק להכוונה וחיכה להתפוצץ. אזולאי אומנם היה בסגל הקבוצה בעונה עברה, אך הוא חיזוק לכל דבר.
חמישיית ההגנה של מכבי חיפה, לרבות השוער גיורגי ירמקוב, היא הטובה ביותר בליגה. זה אומנם לא חדש, אך יילה בטאיי הוא עונג צרוף, אמן של המשחק. האינטליגנציה שלו נשפכת ממנו על המגרש. הוא אומנם לא השחקן הכי אטרקטיבי, אך מי ששם לב לפרטים הקטנים רואה שמדובר ככל הנראה במגן הימני הכי טוב שהיה במועדון מאז מתחילת שנות האלפיים.
על האזרח הטרי פייר קורנו אין צורך להרחיב. צמד הבלמים עבדולאי סק ושון גולדברג יחד עם ליסאב עיסאת ופדראו המצוינים (והפצועים), כשמאחוריהם ניצב ירמקוב, יוצרים חמישיית הגנה שכל שמאמן חולם עליה.
טריבנטה סטיוארט שפתח לראשונה מאז חתם במועדון הראה לא מעט מארסנל הכלים שלו. חלוץ עם עוצמות פיזיות כאלה, לצד מהירות אדירה ומשחק רגל לא רע בכלל, זה לא דבר שמגיע לישראל בכל יום. אין ספק שעוד יהיו רגעים בהם נבין למה הוא כאן, אך אפשר לזהות בו איכויות שיכולות להתפוצץ במכבי חיפה, כשלפחות כרגע הוא גם האופציה הנכונה יותר לפתוח בהרכב בזכות המשחק המגוון שלו ולאור היכולת הפחות טובה של יובאנוביץ׳ מתחילת העונה. גם עלי מוחמד שהיה אתמול בכל מקום במגרש ראוי בהחלט למילה טובה, ואין לי צל של ספק שהוא עוד ייראה הרבה יותר טוב לצד הקשר החדש פיטר אגבה בהמשך העונה.
היו אתמול הרבה דברים טובים, אך גם מעט כאלה פחות טובים. משחק האגפים של הקבוצה לא היה טוב גם אתמול, אך לגבי העניין הזה אפשר להיות יותר רגועים מכיוון שקנג'י גורה וקאני סילבה יהיו בהמשך העונה אלו שאמורים לאייש את העמדות על חשבונם של דולב חזיזה וסוף פודגוראנו, שממשיך להציג יכולת חלשה מאוד שלא מתאימה לסטנדרטים של המועדון.
חידת ה-2.5 מיליון יורו
על פניו, מי שירצה לספר נרטיב יוכל לומר שנהואל עומד על שני שערים בשלושה משחקים, אך התמונה הכוללת רחבה הרבה יותר. נכון, נהואל לא שחקן כנף טבעי כפי שהובא להיות, אלא שחקן אמצע בעל טאץ׳ טוב בכדור והבנת משחק נהדרת. יחד עם זאת, אני בספק האם הוא זה שיוכל להיכנס לנעליים הגדולות של דיא סבע.
מבחינה מספרית אין לו שום סיכוי לעשות זאת, אך היכולת של סבע לייצר לאחרים הייתה משהו שכמעט ולא דובר עליו, וזה אחד הדברים שהכי חסרים למכבי חיפה הנוכחית. המסירה של נהואל לבטאי בסחיטת הפנדל הייתה בהחלט מיוחדת, אך ניתן היה גם לראות שהיא לא משהו עקבי מספיק עבור קבוצה שרוצה לעשות מאבק על כל התארים. התרומה ההתקפית שלו מעטה מדי והוא לא מספיק דומיננטי במשחק השוטף.
אומר זאת כך - התרומה ההתקפית שלו לא מצדיקה ויתור על אמצע חזק. מכבי חיפה אתמול הייתה דלילה באמצע להבדיל ממשחקיה העונה עד כה., אין מניעה לדלל אותה בתנאי שיש עבור כך תרומה ששווה את זה, והתרומה של נהואל לא שווה זאת ובסבירות גבוהה גם לא תהיה שווה.
לאחר אזרוחו של פייר קורנו והניצחון המתוק אמש, כולי תקווה שיעקב שחר, איציק עובדיה וליאור רפאלוב, שארגנו טקס מרגש ומכבד במיוחד לזכרו של גדי קינדה ז״ל, עובדים במרץ על הזר השמיני שיחזק את הקבוצה. ישנה החובה לציין כי הדבר עבר בשקט יחסי, אך טרם הגיע מחליף לדיא סבע שהיה היוניקורן של הקבוצה.
נכון, מכבי חיפה הנוכחית היא אנטיתזה לזו של אשתקד, אך קבוצתיות ללא קסם אישי לא תצליח להביא את הקבוצה למקום אליו היא שייכת. לכן, על ראשי המועדון החובה לנצל את האפשרות שנפלה בחלקם לפני תום החלון להביא זר נוסף שייקח את פלורס ושחקניו עוד כמה מדרגות קדימה, כי הכיוון אליו שטה הקבוצה נראה נכון מאוד.
