אחרי ארבע עונות במדי הפועל ירושלים, אילוז' יאו, המגן החוף השנהבי שהפך לסמל בקבוצה, נפרד מהעיר ומהאוהדים. רגע לפני שהוא עוזב את ישראל וחוזר לאיטליה, הוא מדבר בפתיחות על התקופה המיוחדת שעבר, על רגעי השיא והקשיים כשחקן זר, ועל הרגע הבלתי נשכח – השער הדרמטי ששם קץ לבצורת בת 31 שנים ללא ניצחון בדרבי.
״אחרי המשחק הסבירו לי שזה היה גול היסטורי. אני כל כך גאה בגול הזה, כי באמת עשינו היסטוריה. מאז הגול הזה - יש דרבי בירושלים״.
ארבע שנים יאו כאן והוא כמעט ולא התראיין וסיפר את הסיפור שלו. רגע לפני שהוא ממריא חזרה לאיטליה, הוא נפתח. ״אני אתגעגע למועדון, לאוהדים, לאנשים במועדון, השחקנים והצוות״, הוא אומר בראיון ל״ישראל היום״ ו-BabaGol. ״להיות שחקן זר כאן זה לא תמיד פשוט ויש אנשים שעזרו לי לאורך השנים האלה שאני לא אשכח אף פעם״.
שיתף פעולה עם כוכב אינטר
הסיפור של יאו מתחיל בעיירה אקרוקרו במרכז חוף השנהב. עיר קטנה של קצת יותר מעשרים אלף תושבים. בגיל 7 הוא ואחותו עזבו לאיטליה. אמו מצאה עבודה בעיר פארמה, בעוד האבא נשאר בחוף השנהב.
יאו לא שיחק כדורגל באקרוקרו ולמעשה גם באיטליה הוא לא ישר התחיל לשחק. בגיל 10 הוא ואמו חיפשו עבורו מסגרת אחרי הצהריים. ולכן אמו לקחה אותו למבחנים בקבוצת הכדורגל העירונית - פארמה. הכישרון שלו, יחד עם הנתונים הפיזיים המצוינים בלטו מאוד בקבוצות הצעירות באיטליה, וכשהיה בן 15 הדיבור סביב הבלם הצעיר והגמיש של פארמה התפשט בכל צפון איטליה. חיש מהר יאו קיבל הזמנה למילאנו, לעשות מבחנים באינטר.
הוא עלה לבד על הרכבת, לא נרדם כל הלילה, ובבוקר הפציץ במבחנים. ״זו הייתה חוויה מאוד מעצבת. הבנתי שבכדורגל יש לי קודם כל את עצמי ושאם אני רוצה להיות שחקן אני חייב להיות נאמן לעצמי כל הזמן״. ההבנה הזו של יאו השתלמה, כי הוא עבר את המבחנים והתקבל לאקדמיה של אינטר, שגם רכשה 50% מזכויותיו בשווי מיליון אירו.
באקדמיה יאו שיחק כבלם לצידו של מגן אחד, פדריקו דימרקו. ״הוא היה שותף מדהים להגנה והתפתח לשחקן מדהים. השם הכי גדול שיצא מהמחזור שלנו באקדמיה״. בשבוע שעבר, דימרקו העפיל לגמר ליגת האלופות עם הנראזורי.
יאו הצטרף לקבוצת הנוער של הנראזורי והתאמן עם המילואים, ובמקביל זומן לנבחרת חוף השנהב עד גיל 17. הוא רשם שמונה הופעות ושער, אבל ההמשך באינטר לא הלך חלק. בגיל 19 יצא להשאלה בקרוטונה, אותה אימן אז איוואן יוריץ׳ הקרואטי, שבהמשך אימן ברומא וסאות׳המפטון. אצל יוריץ׳ יאו הפך לבלם פותח וקרוטונה עשתה היסטוריה ולראשונה בתולדותיה עלתה לסרייה A.
״יאו זה שחקן שתענוג לאמן״, נזכר יוריץ׳ בשיחה עם ״ישראל היום״. ״הוא היה צעיר, רזה וגמיש אבל חזק מאוד - תכונות נדירות עבור בלם, וחשוב מכך הוא היה נכון ללמוד״, הוא סיכם. ״זו הייתה עונה מדהימה, וקצת דומה לאווירה בהפועל. דברים קרו בפעם ראשונה״, יאו משחזר.
ההצלחה עם קרוטונה יצרה באזז חיובי סביב הבלם באינטר ולקראת עונת 2016/17 יאו צורף לסגל והשתתף במשחקי ההכנה בקדם העונה. למרות זאת לא רשם הופעה אחת ובקיץ חתם בלוגאנו השוויצרית. ״עם לוגאנו זו היתה הפעם הראשונה שהגעתי לישראל״, יאו משחזר בחיוך.
ב-2017 השוויצרים הגיעו למשחק מול הפועל באר שבע במסגרת הליגה אירופית, בו עלה כמחליף. ״באר שבע של אז הייתה קבוצה אדירה, ניצחנו בבית אבל אני זוכר שמאוד הופתעתי מטרנר ואמרתי: ׳וואו, יש כאן משהו מיוחד״.
אחרי שלוש שנים בשוויץ ליאו הסתיים החוזה. הוא חזר לאיטליה וחתם ברג׳יאניה. חצי עונה סבירה, ופתאום הגיעה הצעה מישראל. ״זכרתי את ישראל, הבנתי שזו קבוצה צעירה שעלתה ליגה ורצה לתקוע יתד, ואמרתי לעצמי: ׳זה מתאים לי׳״.
"הבנתי שהכי טוב לי להישאר"
יאו חתם בהפועל ירושלים בפתיחת עונת 2021/22, והגיע בכלל על תקן בלם, שיועד לשחק בצוותא עם אונדז׳יי באצ׳ו במרכז ההגנה. רצה הגורל ואלון אזוגי, מי שיועד להיות המגן הימני בעונה ההיא, שבר את היד - ויאו הוסט לעמדת המגן על ידי המאמן זיו אריה.
״זיו שינה לי את הקריירה. עד כדי כך שהיום אני מעדיף משמעותית את תפקיד המגן. רצים הרבה, אבל כשיש לך פרטנרים כמו גיא בדש (״השחקן הטוב ששיחקתי איתו בארץ״) ומתן חוזז (״שותף מושלם״), התפקיד הזה הוא כיף גדול״. משם יאו חתם קבע בעמדה, הפך למגן הקבוע של הקבוצה ודי מתחת לאף של שאר הליגה, נולד לו אחד המגנים הטובים בישראל בשנים האחרונות.
בעונה השניה שלו, עונת השיא כאמור, הוא רשם 35 משחקים, שלושה בישולים ורגע אחד מטורף - השער ההוא בדרבי נגד בית״ר - שכאמור נכנס לספרי ההיסטוריה. העונה הזו גררה עניין גדול ביאו גם בקרב הגדולות, כאשר הפועל באר שבע נכנסה למשא ומתן לרכישתו. ״זה באמת היה קרוב, ורציתי את השדרוג הזה״, הוא מספר, ״אבל ברגע שזה לא הגיעו להסכם, הבנתי שהכי טוב לי להישאר בהפועל ירושלים״, יאו מסביר. ״עם מאמן מעולה, צוות תומך וחדר הלבשה מגובש עם שחקנים שהם חברים אמיתיים כמו אוואקה (אשטה) לא הייתה לי התלבטות״, הוא אומר.
לאט לאט יאו תפס את מקומו כזר שמקבל את פני הזרים החדשים שמגיעים לקבוצה, אבל לא הכל היה מושלם. בשנה וחצי האחרונות ישראל במלחמה. ״קשה מאוד להיות זר במקום שבו זה קורה. המשפחה שלי, בחוף השנהב ובאיטליה, ראו את הכל בטלוויזיה, ולמי שלא מכיר זה עוד יותר מפחיד״, הוא מעיד. ״אבל עזוב אותי. אני לקחתי טיסה לאיטליה והרגעתי את המשפחה. סדריק דון, ילד צעיר, נשאר פה לבד. זה קשה באמת. אבל בחלום הזה של הכדורגל, מתמודדים עם דברים גדולים זה חלק מזה״.
עוד רגע שמבחינתו זכור לרע הוא תקרית הבקבוק. במשחק ליגה מול מכבי תל אביב בבלומפילד הוא הורחק בהחלטה שנויה במחלוקת, היה נסער, וכשיצא השליך בקבוק מים ״לכיוון המנהרה״ לדבריו, שאיכשהו עף ליציע ופגע בפנים של אוהד.
״באמת שלא כיוונתי ליציע ובטח שלא רציתי לפגוע באוהד. כן זרקתי את הבקבוק בכעס אבל לא היה מולי איש, אבל זה פשוט עף לי מהיד פגע במשהו ועף ליציע. לצערי זה פגע בפניו של אוהד״, הוא משחזר. גם המשטרה הייתה מעורבת בסיפור שהסתיים בהרחקה של כמעט חודשיים מהמגרשים. ״התקשרתי אחר כך לאוהד הזה להתנצל ולהגיד לו שלא התכוונתי אבל הוא לא ענה ולא חזר אליי״.
ובכל זאת, למרות השנתיים האחרונות שידעו עליות מורדות מבחינתו ברמה האישית והמקצועית, יאו יתגעגע ללא מעט דברים פה בישראל. ״למזג האוויר (צוחק). הוא מושלם, פשוט לא כמו באירופה״.
כמובן, גם לאוהדים האדומים. ״לא משנה הפסד או ניצחון, תמיד הרגשתי שהאוהדים של הפועל איתי. להיות שחקן כדורגל ולהרגיש את זה, זה שווה הכל בשבילך. הם באמת אנשים מיוחדים ואחת הסיבות המרכזיות שנשארתי במועדון ארבע שנים״.
״אני רוצה שהם וכולם פה יזכרו אותי כשחקן שנתן הכל תמיד, אבל גם יודע שיזכרו אותי תמיד בזכות הגול בדרבי. שינינו את ההיסטוריה של היריבות הזו, ואת זה אני אקח איתי לתמיד״.
אז למה הוא עוזב בעצם? ״אחרי ארבע שנים כאן אני חייב שינוי. גם את לוגאנו עזבתי אחרי שלוש שנים מוצלחות. ארבע שנים זה המון זמן, וזה בסדר״, הוא מחייך. ״אני צריך לחזור קצת לאירופה. זה יכול להיות קצת אינטנסיבי לחיות פה לבד כל כך הרבה שנים, אה?״(צוחק).
״אני תמיד אשאר אוהד שרוף של הפועל ירושלים. אני טיפוס שקט יותר, אז לא תמיד ראו את זה כמו שאתם רגילים פה בישראל, אבל המועדון הזה, האוהדים, נכנסו לי ללב ואני לא מתחרט על שניה. פשוט מיציתי כאן, ואני צריך שינוי״.
אז איפה נראה את יאו בעונה הבאה? ״עדיין אין לי קבוצה. הסוכן שלי עובד על כמה הצעות באיטליה, ואני מקווה שנמצא מקום טוב. אם לא, יש עוד הצעות ממקומות נוספים באירופה. זה הכיוון״.
כשיאו מסביר את זה בסגנון שלו, רגוע, שליו, שקט, במילים בודדות בצרפתית, זה נשמע הגיוני. הוא מיצה, רוצה שינוי אז הוא עוזב. אבל די מפתיע לחשוב ששחקן כזה, זר עם נסיון אדיר ויכולת מוכחת בליגה שלנו לאורך שנים, שאוהב את המקום והתחבר בסך הכל לא מקבל חוזה באחת הקבוצות הגדולות, ופשוט עוזב.״ בעתיד הכל יכול להיות כן? לבקר אגיע בטוח. אני אוהב את המקום הזה.״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו