בזכות נוקאאוט היסטורי: רן קוז'וך השאיר את הפועל באר שבע במרוץ האליפות

גם עבודות הכביש המעיקות בשעת לילה מאוחרת, לא הצליחו להוריד את החיוך של 2,500 אוהדי הקבוצה שנהנו אתמול (שני) בסמי עופר ועשו את כל הדרך הארוכה והשמחה חזרה לבאר שבע. בכל זאת, לתת למכבי חיפה שלישיה בסמי עופר זה לא דבר של מה בכך. בטח שלא עבורנו. עד כמה מדובר בניצחון גדול? אנשי המספרים והסטטיסטיקה מעדכנים כי מעולםהפועל באר שבעלא ניצחה 0:3 את מכבי חיפה בחיפה. זה הופך את הניצחון אתמול לא רק לגדול אלא גם להיסטורי.

האמרה הידועה אומרת שאחרי ניצחון - ועוד אחרי אחד כזה - כל דבר מתגמד כולל עמידה ממושכת בפקקים באחת בלילה. בכיף. בזמן הזה, רבים מאיתנו בחרו בטח להאזין לרדיו חיפה ולשלל פרשניו "המקצועיים", שאף לא אחד מהם פגע בהימור על תוצאת המשחק. אבל זה כמובן לא באמת מה שחשוב פשוט הייתי חייב לציין.

ההפסד בשבוע שעבר למכבי ת"א עדיין הדהד ביציעים וגם בחדר ההלבשה של הקבוצה. בזמן שפער חמש הנקודות הלחיץ גם את הקהל וגם את השחקנים. אין ספק שמנטלית זה היה קשה לשחק. למעשה, הפועל באר שבע עלתה אל כר הדשא בסמי עופר אתמול בהבנה שמדובר במשחק שיכול לסיים עבורה את העונה בליגה לפחות.

כל תוצאה פחות מניצחון אדום הייתה מעניקה רוח גבית למכבי ת״א וכנראה גם מכריעה את גורל האליפות. הפרש של חמש נקודות היה מבטל את התלות של הקבוצה בעצמה ומתיר את הסיכויים שלנו לאליפות מרגשת רק בחסדי קבוצות אחרות שסביר להניח גם לא היו מספקות את הסחורה. כולם הרגישו שמדובר במשחק שבחשיבות שלו לא ניתן להפריז.

המאזן של הפועל באר שבע בסמי עופר עד השנה לא היה מרשים בלשון המעטה. בטח במשחקים מולמכבי חיפה. תמיד קשה לנו שם. גם בעונות האליפות החזקות ניצחנו שם בקושי, ממש בשיניים. כל אלו לא סייעו למדד הלחץ ביציעים למרות הפערים הברורים ביכולת בין הקבוצות השנה.

במחצית המשחק במצב של 0-0 השיח היה ברור - נכון שאנחנו מתקשים, נכון שהרבה שחקנים עלו עם יכולת ירודה אבל פשוט אין ברירה - חייבים לנצח את המשחק. חייבים. יחד עם זאת, אף אחד לא ציפה לתוצאה כזאת.

הניצחון של קוז'וך

כמו שידענו לבקר את רו קוז׳וך על חלקו בתוצאות מאכזבות כמו זו בשבוע שעבר למשל, כך גם צריך לפרגן ולהגיד שהניצחון אתמול היה בעיקר עליו. כל חילוף שהמאמן ערך היה פשוט מעולה.

הוא זיהה שאמיר גאנח מתקשה מול סק באגף (לא ברור למה הוצב כמגן) אז הוא הכניס במחצית את זהאי אחמד שסוף סוף נתן משחק טוב. גם החילוף של ארנולד גריטה על חשבון תורג׳מן עשה את שלו בצורה יוצאת דופן. החלוץ הקמרוני סחט פנדל, שיחק עם הגב וחילק מסירות טובות קדימה ובכלל, הראה דומיננטיות ופיזיות ברחבה כמו שציפינו ממנו. בהקשר שלו צריך לציין שהוא אחד השחקנים הכי חיוביים בקבוצה למרות שלא משחק הרבה בזמן האחרון ומתקשה להבקיע. למרות שהוא עובד קשה.

גם החילופים ההגנתיים היו טובים. הכניסה של אור בלוריאן ומתן בלטקסה העניקו מהירות להגנה כשהאחרון גם העניק בונוס בדמות שער יפה. אפילו שי אליאס נכנס טוב ונלחם על הדשא. בשורה התחתונה - עשינו מחצית שניה גדולה בסמי עופר.

כאמור הספסל של באר שבע עלה במחצית השנייהוהשאיר את התקווה שלנו לעונה היסטורית חיה ובועטת. הפועל באר שבע הראתה שהיא לא נשברה גם אחרי ההפסד המאכזב בשבוע שעבר ואיבוד המקום הראשון. אני לא יודע איך תגמר העונה, אני לא יודע אם ניקח את האליפות בסוף, אבל מגיע שאפו גדול לשחקנים ולצוות המקצועי שהחליטו שהם לא מוותרים עד הסוף ונותנים הכול בשביל הקהל והמועדון. החלום עדיין חי.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות