ארבעה שבועות אחרי הניצחון הגדול של מכבי חיפה בבלומפילד, שהחזיר אותה בגדול למאבק האליפות, קיבלנו אתמול (שני) את משחק העונה מספר 2, כשהצהובים מת"א מגיעים אליו אחרי ניצחון חשוב על הפועל ירושלים וחזרה לפער של שני משחקים על האלופה, שהפסידה לראשונה אחרי 16 משחקים מול הקבוצה החמה בליגה, הפועל ב"ש. המאצ'אפ המרכזי היה דווקא על הקווים, שם חובת ההוכחה הייתה על רובי קין, אחרי שבמשחק הראשון מסאיי דגו עשה לו שחמט עם המערך ומשחק הלחץ וגם נטרל אותו לחלוטין כשבעזרת ניהול משחק נכון מנע מהצהובים לאיים למסגרת במחצית השנייה.
רובי קין הגיע למשחק עם חלק משחקני החיזוק החדשים בסגל, אבל עדיין ללא מילסון, שכל משחק שהצהובים משחקים בלעדיו, מעצים את החשיבות שלו לקבוצה. בניגוד למשחק בבלומפילד, ששם פתח ב-3:3:4 ולא הצליח להתמודד עם הלחץ על קו ההגנה שלו בפתיחת המשחק, החליט קין לשנות מערך ולשחק ב-2:5:3, כשרז שלמה פותח כבלם מרכזי, עמדה שפחות נוחה לו (מעדיף לשחק כבלם שמאל), דור תורג'מן מוצב לצידו של ערן זהבי ודן ביטון מתחיל על הספסל.
קין בעצם ויתר על משחק אגפים וקיווה שבדרך זו הוא יוכל לשלוט במרכז, להשתלט על הכדורים השניים, ללחוץ את מרכז ההגנה של מכבי חיפה ודור פרץ ינצל את תשומת הלב שהבלמים יעניקו לשני חלוצי 9, כדי לעשות את התנועות מקו שני ולהוות איום משמעותי מקו הקישור, אבל התוכניות האלו היו נכונות למשחק בבלומפילד, לא למה שדגו הכין לקין בסמי עופר. דגו קרא נכון את התוכניות של הצהובים ועלה במערך של 1:2:2:5 כשהוא מעמיס עוד שחקן במרכז, מנטרל לחלוטין את הקישור של מכבי ת"א, מייצר יתרון מספרי על החלוצים ומצליח גם ללחוץ ביעילות את הבלמים הלא מתואמים של האורחים.
רובי קין שוב לא הגיב בצורה טובה, גם במהלך המחצית הראשונה כשלא עשה שינוי שבהחלט התבקש, אחרי הפתיחה המוחצת של מכבי חיפה ב-25 הדקות הראשונות וגם במחצית, שם קפא על השמרים וחזר עם אותם 11 למחצית השנייה. בהמשך, כשעשה חילופים, לא שינה מערך בפעימה הראשונה והוציא מוקדם דווקא את השחקן שמקדם את הכדור בצורה הכי טובה, יוריס ואן אובריים. כל אלו הביאו לזה שמכבי ת"א הייתה מאוד חלבית בשליש האחרון למרות עדיפות באחזקת הכדור, איימה פעמיים למסגרת ב-89 דקות (עד לאיום המשמעותי היחיד של אושר דוידה), כששני האיומים היו חלשים ולא באמת הטרידו את שריף כיוף.
חיפה מנגד, עשתה הכל נכון, השתמשה בצורה מושלמת בכלים שיש לה, הכריעה את המשחק מוקדם, כשהמאמן שלה שוב מוכיח שהוא יותר ממתאים לאמן את אלופת המדינה. דגו שולט בקבוצה לא פחות מבכר, משנה מערכים, ממקסם את הסגל ומתמודד בצורה מעוררת כבוד עם כמות חיסורים לא שגרתית (צ'ארון שרי ודיא סבע שעזבו, דולב חזיזה, פייר קורנו, עילאי חג'ג', פרנצדי פיירו, מחמוד ג'אבר, אריק שוראנוב). את המשחק סיימה חיפה עם דניאל סונדגרן, גוני נאור וליאור קאסה בקישור, שלישייה שבקלות ניתן לדמיין אותה בקבוצה שמתמודדת על כניסה לפלייאוף העליון.
העובדה שמכבי חיפה מנצחת את מכבי ת"א בפעם השנייה העונה בצורה משכנעת, ללא ספיגה, עם סגל דליל פלוס ועליונות טקטית מוחלטת, הוא למעשה הדבר הכי מרשים מבחינת דגו ומכבי חיפה ומה ששם אותם כרגע כפייבוריטים לשמור על התואר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו