אקסטזה, זה מה שהלך אתמול (שני) ביציעי טרנר בדקה ה-96. איזה ניצחון! שחקני הפועל באר שבע מנעו חגיגות אליפות ירוקות בבית, החזירו את הכבוד לאוהדים עם ניצחון הרואי על קבוצה שהיינו טובים ממנה בכל המפגשים הישירים העונה, אך תמיד זה נגמר בעוגמת נפש מבחינתנו. אם יש מגיע בכדורגל, אז הגיע לנו סוף סוף לעשות את זה.
מהומת האלוהים בסיום המשחק אמנם גנבה את ההצגה, אבל עוד לפני היה משחק שקול שהתאפיין בכדורגל קצבי ומהנה עם המון לב ומלחמה על הדשא. היו דקות טובות שלנו לצד דקות טובות שלהם, משחק עונה אמיתי שיכל להיגמר לכאן או לשם.
ישנם הרבה שחקנים שאפשר לציין לחיוב, לצד כאלו שפחות. אבל כולם נתנו הכל אז אפשר לוותר על הביקורת הפעם. בכל זאת אציין שחקן אחד והוא יוג׳ין אנסה שהוכיח שהוא שחקן של מאני טיים. תעזבו אותו ממפגשים מול נס ציונה וסכנין, זה לא מרגש, תנו לו לפתוח רק במפגשי צמרת משמעותיים.
אנסה נתן משחק מעולה, השאיר אבק למגינים של חיפה באגפים והתכבד גם בשער השוויון. אבל מה שקנה אותנו יותר מהכל הוא ניסיון העצירה של אצילי כשהוא מתרומם מהדשא למרות הפציעה. הניסיון במזל לא צלח, שכן זאת הייתה יכולה להתפרש כעבירה קשה. אנסה, לעניות דעתי, קנה את מקומו בקבוצה גם בעונה הבאה. גם אם הוא לוקה בטכניקה ובקבלת ההחלטות, הוא שחקן שמחויב טוטאלית למועדון ולאוהדים. הוא חייב להישאר.
מעל הכל זה היה ניצחון של אליניב ברדה. החילופים של המאמן שזכו לא פעם בצדק לביקורת הפעם היו טובים, נקודתיים ולא משדרים פאניקה. בדקות הסיום כאשר שחקני מכבי חיפה בזבזו זמן בצורה מביכה במטרה לסיים את המשחק בתיקו, ברדה שלח את כולם למעלה עם מסר של ״אני רוצה לנצח את המשחק״. אז הוא ניצח ומגיעות לו את כל המחמאות על זה ועל עונה נהדרת.
כן גם היה איזה אירוע "שולי" בסיום המשחק שתפס קצת כותרות. צריך לציין שיש סרטונים ברשת שמעידים כי בודדים בקרב הקהל של באר שבע קראו קריאות גזעניות כלפי אבו פאני ועבדולאיי סק. קריאות אלו אינן במקומן, מצערות ודורשות גינוי ללא ספק.
אך באותה נשימה חשוב לציין שאלו רק אוהדים בודדים ושהם אינם מאפיינים את כלל אוהדי הקבוצה. מה גם שבלהט הרוחות ולאור התפתחות העניינים על הדשא, קשה לשלוט בעצבים. שוב הן לא מוצדקות, אבל גם לשחקני מכבי חיפה יש חלק.
לטעון כי הקהל של באר שבע הוא קהל גזען, זה יהיה מופרך ברמת הקונספירציות על רצח רבין. הרי עד לא מזמן חצי מההרכב שלנו כלל שחקנים ערבים מה שהפך אותנו לקבוצה הבכירה של המגזר. שחקנים אלו נחשבים לאלילים בקרב האוהדים.
חשוב להגיד גם שלמרות הכל, שחקני כדורגל מקצועיים צריכים לדעת לשלוט בעצמם ולא להשתולל כמו שבחר סק כאשר עשה אצבע משולשת וניסה לעלות ליציע האוהדים ולהתעמת איתם. בנוסף להתפרעות על הדשא מול שחקנים. זאת בושה וחרפה ועל זה הוא צריך לתת את הדין.
נכון לכתיבת שורות אלו, קלטות הווידיאו עוד לא נסרקו במסרקות ברזל ואף אחד לא יודע להגיד כרגע מי התחיל ומה הוביל לאירועים הקשים. אך דבר אחד ידוע והוא זה שבדרך כלל הקבוצה שמפסידה בדקה ה-96, לרוב תהיה יותר מתוסכלת מזו המנצחת, ואתמול הייתה רק קבוצה אחת כזאת. שחקני מכבי חיפה לא יודעים להפסיד בכבוד, לא ככה מתנהגת אלופה והטוענת לכתר. הפסדנו להם שלוש פעמים העונה ומעולם זה לא הגיע למצב כזה למרות שהמשחקים היו קשוחים וכללו גם הפסדים בדקות הסיום.
יהיה מה שיהיה, המועדון ואוהדי הקבוצה צריכים לצופף שורות ולתמוך אחד בשני. מה לעשות, אנחנו חיים במציאות של פוזיציה, יש לאמץ את הנרטיב המקומי ולתת גב לכל המעורבים. לכן האשמות כלפי שאפי סולימאנוב צריכות לקבל גיבוי מצד המועדון. אם יש ספק לגבי היכולת המקצועית שלו והכדאיות הכלכלית, הרי שאלו השיקולים הבלעדיים שצריכים להילקח בחשבון לגבי העתיד. לאירועי אתמול לא צריך להיות שום קשר לגבי ההחלטה האם להשאירו או לא.
הדרך שבה תיגמר העונה לא תלויה בנו. נחזיק אצבעות שמה צריך לקרות יקרה, ומצידנו צריך להמשיך לנצח עד לסיום העונה ולעשות את שלנו. לראשונה העונה במשחק קריטי לא בעטנו בדלי, אבל הדליים ממשיכים להתמלא. נקווה שבמשחקים הבאים נתמקד רק בספורט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו