הפגישה בין הפועל חיפה למכבי בני ריינה הייתה מחווה לפסטיגלים של כל הזמנים. סתם, לא באמת. היא הייתה מחווה ל-0:0 שלא החזיר אף אחד מרוצה הביתה. לעיניי 2,000 צופים באצטדיון הכי גדול בחיפה, הפועל נכנסה רע למשחק ואיבדה כבר בדקה ה-15 את אליאל פרץ שנכנס בלי חשבון באלכסנדר נויוק ועשה חיים קלים לגל לוי ששלף לו את האדום אחרי בדיקה בוואר. מי שקיווה שהזעזוע יגרום לעסק על הדשא להתחיל להיות מעניין, שיזמין כרטיס לפסטיגל או פסטיבל או משהו בלי כדורגל.
ריינה ומאמנה, שרון מימר, כנראה הופתעו מהיתרון שלא נלקח בחשבון ובקושי ניסו לעקוץ. דווקא לירן סרדל כמעט העלה את חיפה ליתרון רגע לפני המחצית, אבל שוער ריינה, אריק ינקו, עצר היטב.
במחצית השנייה ריינה התעוררה מעט, אבל הכלים ההתקפיים שלה חלשים מדי ומועטים מאוד. גם למאמן חיפה, רוני לוי, אין יותר מדי מה לקחת מהמשחק מעבר לנקודה הבודדת שתעזור לו כמו כוס תה פושר באמצע הגשם. זה נחמד, אבל ממש לא מספיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו