"גם אם אחזור לליגת העל אחרי שנה, המעבר למכללות היה נכון עבורי"

נועם דוברת היה מהשמות הבכירים והמפתיעים בגל השחקנים הישראלים המוכשרים שיצאו בקיץ שחלף לליגת המכללות האמריקנית. מה שנראה כיום כתסריט מובן מאליו, כשישראלים רבים משחקים בליגת המכללות, נתפס רק לפני שבעה חודשים כצעד מפתיע. לא בכל יום בוחר שחקן ישראלי בכיר לעזוב ולעבור לפרק זמן לא ידוע.

כמו שקרה לרבים מהכישרונות הצעירים שיצאו לארה”ב, המעבר לא היה פשוט מבחינה מקצועית, ועד כה מתקשה דוברת להציג את היכולת שהציג בישראל. כעת, בראיון ראשון מאז עזב את ישראל לטובת מכללת מיאמי ובלעדי ל"היום", הוא מדבר על הכול.

“מדובר בחוויה מטורפת ומאוד שונה מכדורסל מקצועני באופן כללי ומכדורסל בארץ בפרט, זה שונה מכל מה שהכרתי”, פותח דוברת. “המעבר לארה”ב לא היה פשוט, בהתחלה היו קצת עליות ומורדות. פתאום אתה עובר למדינה חדשה, ובמקביל משחק כדורסל, אבל אתה גם סטודנט באוניברסיטה. לוח הזמנים יכול להיות צפוף לפעמים, אבל באופן כללי מדובר בחוויה יוצאת דופן”.

איך זה לחיות במדינה זרה לראשונה בקריירה?

“זה מאוד מיוחד, אבל זה גם לא קל ויש קשיים. יש את העניין של הגעגועים לארץ, למשפחה, לחברים, לבת הזוג. החיבור שלי עם החברים לקבוצה והצוות הוא ממש טוב, אבל זה עדיין שונה מלהיות עם החברים מהבית. אתה לא בבית ואתה זר. השנה הזאת ביגרה אותי, אני לומד מזה המון גם על עצמי, וחווה דברים שלא חוויתי לפני”.

אתגר ההתאקלמות

דוברת בן ה-23 קיווה להיות שחקן משמעותי בשורות האוניברסיטה שחיזרה אחריו נמרצות לאורך הקיץ, אך עד כה הוא מקבל כ-10 דקות בלבד למשחק, בשל העובדה שהרכז הראשון של הקבוצה, טרי דונלדסון, נחשב לאחד השחקנים הטובים בליגת המכללות.

"אנחנו קבוצה חדשה לגמרי שנבנתה הקיץ מאפס, אבל אני כן רואה פה איזושהי גישה אחרת ולומד דברים, מנסה לקחת מזה מה שאני יכול וגם לתת מה שאני יכול מהדברים שחוויתי ולמדתי ומהניסיון שיש לי. אני מרגיש שמאוד מעריכים פה את הניסיון והידע שלי בכדורסל".

“ידעתי כשאני מגיע לפה שהכדורסל שונה, אבל זה גם מה שאתגר אותי וזה משהו שציפיתי לו. לא ידעתי בדיוק איך זה יהיה, ובהתחלה זה אכן אתגר - לוקח רגע להבין וללמוד. יש הבדלים בחוקים ובאורך המשחק, הרבה דברים שונים שלמדתי לאורך הדרך".

"לוקח זמן להבין לאן הגעת. הרבה מהשחקנים כאן מאוד צעירים, ואני השחקן הכי מבוגר בקבוצה, על תקן הוותיק. יש לנו שחקנים בני 18 בסגל, ואני מרגיש בפעם הראשונה כשחקן המנוסה. הייתי שחקן בכיר ומנוסה בארץ וצברתי ניסיון, אבל מעולם לא הייתי השחקן הכי מבוגר בקבוצה”.

מה הוביל אותך לעבור למכללות?

“זה היה אתגר חדש ומרגש בשבילי. הרגשתי שאני מאוד רוצה לחוות את החוויה הזאת. לא תכננתי מראש ולא חשבתי על זה - זה היה מאוד ספונטני. הפעם הראשונה שפנו אליי מהמכללות הייתה כשהייתי בן 16 או 17, ובאותו שלב זה לא דיבר אליי ולא עניין אותי. פתאום בקיץ נוצרה הזדמנות חדשה, והחלטתי שאני רוצה לתת לעצמי את החוויה הזאת ולאתגר את עצמי. רציתי ללכת על זה”.

"צריך להרוויח את המקום שלי"

היו לך רגעי קושי או משחקים שציפית לקבל בהם יותר דקות?

“ציפיתי לקבל יותר דקות, אז זה כן קשה, אבל אני מנסה להרוויח את הדקות שלי. זה משחק שונה, ואולי דברים שאני יודע להביא ולתרום בכדורסל האירופי פחות באים כאן לידי ביטוי. אני צריך למצוא את הדברים שאני כן יכול להביא בכדורסל החדש הזה כדי להרוויח את המקום שלי".

"מצד אחד, קשה להתרגל לשינוי, כי אני צריך להרוויח את הדקות מחדש. התחלתי מאפס, אני צריך להוכיח את עצמי, וגם הגעתי בשלב יחסית מאוחר של קדם העונה. מצד שני, זה אתגר שהייתי מוכן לקחת על עצמי ואני עדיין לוקח על עצמי. יש משחקים שאני משחק יותר ויש כאלה שפחות, אבל אני מרגיש שהצוות מעריך אותי. אני יודע מה אני יכול לתרום לקבוצה, ואני מקווה להמשיך להוכיח שאני צריך לשחק יותר, ובסוף גם אקבל יותר דקות - במיוחד ברגעים המשמעותיים של העונה שמתקרבים”.

בדיעבד, ההחלטה לעבור הייתה נכונה?

“כן. למרות כל הקשיים ולמרות שיש משחקים שאני פחות משחק, אני חושב שהחוויה הזאת והצעד הזה היו נכונים. זה משהו שרציתי לתת לעצמי בנקודת הזמן הזאת - לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם אתגר חדש. יש בזה משהו שמאוד ריגש אותי ומשך אותי. גם אם אחזור לארץ אחרי שנה, אני חושב שזה היה מהלך נכון עבורי".

"ברגע שהתחלתי לחשוב על זה הבנתי שזו חוויה שלא אוכל לקום עוד חמש שנים ולהגיד ‘עכשיו אני רוצה’. זה משהו שהוא עכשיו או לעולם לא, ולא רציתי שבעתיד אתחרט על צעד שלא עשיתי. אני שמח שעשיתי את זה. אנחנו מתקרבים לסוף העונה, אבל אם מורידים את תקופת ההתאקלמות - בסופו של דבר אני כאן פחות מחצי שנה, ועכשיו נכנסים לחלק המשמעותי יותר שלה. אני חושב שגם לסיום העונה תהיה השפעה על ההסתכלות שלי לאחור, ועל השאלה האם זה היה נכון או לא. בדיעבד, אני שמח שעשיתי את זה בשביל עצמי”.

היו רגעים לאורך הדרך שחשבת לעזוב?

“זה לא הגיע למצב של לקום וללכת, אבל כן היו רגעים בהתחלה שלקח לי זמן להבין לאן הגעתי, כי הכול כאן שונה לגמרי. לא שקלתי לעזוב, אבל היו רגעים שבהם אמרתי לעצמי שיש כאן אתגר שצריך להתמודד איתו ולעבור אותו. הייתה לי תקופת הסתגלות של כמה שבועות”.

כשאתה מסתכל קדימה, תרצה להמשיך לעוד עונה במכללות או לחזור לארץ?

“זו שאלה שאני עוד לא יודע לענות עליה במאה אחוז. זה תלוי גם איך נסיים את העונה ואיך אני אסיים אותה באופן אישי - אם אצליח לחזק את המעמד שלי, לקבל תפקיד משמעותי יותר, לשחק יותר דקות ולהיות גורם משמעותי בקבוצה”.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות