דור העתיד: בדרך לפסגת הבינה המלאכותית

נבחרת ישראל במדעי המחשב מתרחבת למסלול נוסף, והחל מהשנה תשתתף באולימפיאדה הבינלאומית בבינה מלאכותית • המיונים לנבחרות במדעים יתקיימו בפברואר ויהיו פתוחים לכל תלמידי כיתות ט-י"א • "ההתמודדות עם האתגרים שמציבים לנו בהכשרה מעניקה כלים לחיים"

"לומדים לחשוב אחרת". נציגי נבחרות ישראל במדעים (תמונת ארכיון) . צילום: ללא קרדיט

בשיתוף מרכז מדעני העתיד

"המסגרת של נבחרות ישראל במדעים מעניקה לי את הכלים לחשוב אחרת, לפתח קו מחשבה שלא הכרתי ולגשת לבעיות מורכבות בצורה יצירתית", כך אומר איתי קרני, תלמיד כיתה י"א. איתי (16) יתמודד על מקום בנבחרת הישראלית שתשתתף בקיץ הקרוב, לראשונה, באולימפיאדה הבינלאומית בבינה מלאכותית (IOAI) שתיערך באבו דאבי. מטרת התחרות היוקרתית - לעודד אצל תיכוניסטים מצטיינים פיתוח מודלים חכמים, הבנה עמוקה של עקרונות ה-AI ויישום ידע אלגוריתמי לפתרון בעיות נתונים מורכבות.

השנה מתרחבת נבחרת ישראל במדעי המחשב, המוכשרת באוניברסיטת בר אילן, לשלושה מסלולים מקבילים: אלגוריתמיקה, סייבר ובינה מלאכותית. מדובר בחלק ממערך רחב של נבחרות ישראל במדעים הכוללות גם את נבחרות הביולוגיה, הכימיה, המתמטיקה והפיזיקה. מדי שנה מייצגות הנבחרות את המדינה באולימפיאדות בחזית המדע העולמית, ולצידן פועלת הנבחרת הצעירה המשמשת כעתודה לבוגרים. את ההכשרה מובילים משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, כאשר כל נבחרת מתאמנת במוסד אקדמי שונה.

איתי קרני תלמיד כיתה י"א, צילום: ללא קרדיט

ההצלחה הישראלית בזירה הבינלאומית מוכחת: בשמונה השנים האחרונות קטפו חברי הנבחרות 154 מדליות אולימפיות, מתוכן 35 מזהב - שמונה מהן בקיץ האחרון. הצעד הראשון בדרך לנבחרת מתחיל במיונים בבתי הספר ברחבי הארץ, כאשר מועד א' יתקיים ב־5 בפברואר  ומועד ב' ב־25 בחודש. המיונים פתוחים לכלל תלמידות ותלמידי כיתות ט-י"א ומעניקים הזדמנות להשתלב במסלול, שכפי שמעידים הצעירים שעימם שוחחנו, שהוא לא פחות מחוויה מעצבת לחיים.

עבור איתי, הבחירה במסלול הבינה המלאכותית לא הייתה מובנת מאליה, הוא התלבט בין המסלולים והחליט לבחור במסלול הבינה המלאכותית בגלל החיבור האישי שלו לתחום. את ההכנות לתחרות הוא מתאר כשגרה אינטנסיבית: "יש לנו אימונים מדי שבוע הכוללים הרצאות ואימונים, בין היתר על ידי פרופסורים מבר־אילן ובהמשך מתוכננים גם מפגשים עם אנשי מקצוע מהתעשייה.

"הכול חדש עבורנו ועבור הצוות והמטרה עכשיו היא לעבור על כל הסילבוס כמה שיותר מהר, כי התחרות כבר באוגוסט, ולצבור כמה שיותר ניסיון. הרמה הנדרשת בתחרות גבוהה מאוד, וגם מי שמשתמש ב-AI ביומיום לא באמת ברמה הזו עדיין. במקביל אנחנו שואפים להמשיך את ההצלחה של נבחרת מדעי המחשב, שזכתה בשנה שעברה בארבע מדליות זהב".

"הקושי בונה אופי"

מאיה כהן, תלמידת כיתה י"ב, מדגישה היבט אחר של הנבחרות: היכולת לגשר על פערים עצומים בידע ופיתוח חוסן אישי. "הפערים מבחינת רמת החומר בין בית הספר לנבחרות הם מטורפים. . לפעמים זה אפילו יותר קשה מאוניברסיטה", אומרת מאיה, שכבר לומדת במקביל לתואר ראשון. גם היא מתהדרת בהישגים מרשימים לאחר שזכתה במדליית כסף באולימפיאדה האירופית לנערות במדעי המחשב בגרמניה וייצגה את המדינה באולימפיאדת המתמטיקה לנערות בקוסובו.

מאיה כהן תלמידת כיתה י"ב צילום : ללא קרדיט,

לדברי מאיה, הערך המוסף של הנבחרת טמון בקושי עצמו וזה גם המסר שהיא רוצה להעביר לצעירים שמתלבטים אם לגשת למיונים: "אני חושבת שגם אם קשה, זה שווה את זה. ההתמודדות הזו נותנת כלים לחיים. תמיד הייתי רגילה שהכול בא לי בקלות, לפני הנבחרת לא הייתי צריכה כמעט להשקיע בבית הספר. ופתאום צריך ללמוד לנהל זמן, להתמודד עם מטלות קשות, לעבוד על בעיות שלא יודעים איך לפתור, משהו שהוא באמת מאתגר. זה בונה אופי".

עידן רוזנצוויג צילום : ללא קרדיט,

מדליה מהבונקר

סיפורו של עידן רוזנצוויג (19) ממחיש את הנחישות יוצאת הדופן של חברי הנבחרות. עידן, שהתקבל למסלול הסייבר - שבו מכשירים את הצעירים לאולימפיאדה בינלאומית המתמקדת בהצפנות, יסודות האבטחה והגנות סייבר - נאלץ להתמודד עם אתגר בלתי צפוי. אולימפיאדת הסייבר נערכה לראשונה בחודש יוני אשתקד בסינגפור, בשעה שהמלחמה באיראן מנעה מהנבחרת הישראלית לנסוע ולקחת בה חלק פיזית. חברי המשלחת ובהם עידן לא ויתרו והתחרו מרחוק מתוך מרחב מוגן תחת מתקפת טילים. "ביום הראשון לתחרות התחרינו בשלוש לפנות בוקר מהבונקר, תוך כדי אזעקות", הוא נזכר. למרות התנאים הללו, הם זכו בשלוש מדליות כסף ובמדליית ארד, והגיעו למקום השביעי הכללי בעולם.

אולימפיאדת הסייבר, ששמה לה למטרה לטפח דור צעיר של מומחים בעלי חשיבה אנליטית, יצירתיות ויכולת התמודדות עם אתגרי אבטחה בעולם הדיגיטלי, תיערך השנה באוסטרליה.

עידן מדגיש כי הנבחרת פיתחה אצלו חשיבה מחוץ לקופסה שחורגת מתחומי האלגוריתמים בלבד. "הרגשתי שיש לי גישה נכונה יותר לבעיות, שאני חושב בדרכים שלא חשבתי בהן קודם". כיום, רגע לפני גיוסו, הוא כבר עובד בתחום ובמקביל משמש כמאמן בנבחרת מדעי המחשב, מעביר את הידע והתשוקה לדור הבא של מדעני העתיד.

מירב זרביב, סמנכ"לית וראש מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך: "השתתפות תלמידות ותלמידי ישראל בנבחרת מדעי המחשב במסלולי האלגוריתמיקה, הסייבר והבינה המלאכותית משקפת את הפוטנציאל הגבוה של דור העתיד ואת החשיבות שבהשקעה מוקדמת במקצועות אלה. הנבחרות, לצד מערך הלימודים שאנו מפתחים ומרחיבים, הן חלק ממסלול חינוכי ברור שמחבר בין מצוינות לימודית להשתלבות בתעשייה. נמשיך לחזק את המסלול הזה ולתת לתלמידים את הכלים למצות את היכולות שלהם".

אלי פריד, מנכ"ל מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס: "המדליות באולימפיאדות הן רגע שיא מרגש, אך הסיפור האמיתי של הנבחרות נכתב לאורך שנים של אימון אינטנסיבי, התמדה, חשיבה יצירתית והתמודדות עם אתגרים מורכבים. ההשקעה המשותפת של משרד החינוך, מרכז מדעני העתיד והמוסדות האקדמיים היא השקעה ישירה בחוסנה וביתרונה היחסי של ישראל בעשורים הבאים בתחומים קריטיים - במחקר, במדע, בהייטק, בביטחון ובכלכלה".

לפרטים נוספים - חפשו ברשת "נבחרות ישראל במדעים".

בשיתוף מרכז מדעני העתיד

כדאי להכיר