שוק השחקנים הישראלי חזר בגדול לכדורסל המכללות. הרבה צעירים וצעירות יצאו לכסף יותר טוב, רכישת כלים נוספים מארץ המקור של הענף ולחלקם יש גם את החלום להפוך בסופו של דבר לשחקנים בליגה הטובה בעולם.
אחרי קצת יותר מחודש של משחקים, אפשר להבחין בהבדל של מי הצליח לתפוס את הקטע של המכללות ואולי גם לתקוע יתד, לבין מי שעוד מתקשה להבין איך לשחק מחדש את המשחק אותו הם שיחקו ברוב חייהם.
ועם כל 30+ הנציגים כחול לבן (או נציגי מגן דוד וזכאי חוק השבות), יש שתיים שבולטות מעל כל השאר - ירדן גרזון ממרילנד וגל רביב ממיאמי, וזה לא מפתיע אף אחד. שתיהן חוו כבר ארבע שנים של כדורסל אמריקני, הן אם במכללות עצמן והן אם בתיכונים כהכנה לשלב הבא, ועבור שתיהן הגשמת החלום הסופי, ה־WNBA, היא ריאלית.
היסטוריה בדרך
בזמן שכדורסל הגברים נמצא בנקודת שיא מבחינה אינדיבידואלית, עם דני אבדיה שמככב בפורטלנד טרייל בלייזרס ועם בן שרף ודני וולף שמתרגלים לרמה בברוקלין נטס, כדורסל הנשים נמצא בסוג של נסיגה שעתידה להיעצר בקרוב.
לגרזון מנבאים בחירת סיבוב ראשון בדראפט שיתקיים באפריל הקרוב, בעוד לרביב יש כנראה עוד שנתיים עד שתיכנס מהדלת הראשית. הישראלית היחידה שעשתה את כל הדרך עד לרמה הגבוהה ביותר באמריקה היא שי דורון, שזכתה באליפות ה־NCAA ב־2006 עם אוניברסיטת מרילנד ונבחרה במקום ה־16 של דראפט 2007 על ידי ניו יורק ליברטי.
"בעיניי, הכסף הפך את הקולג'ים לבחירה קלה עבור כל שחקנית צעירה" אומרת דורון בשיחה עם "היום", "גם מרוויחים כסף טוב, גם חווים את אמריקה וגם מקבלים את הצ'אנס להתחרות בדברים שלצערי, פשוט לא קיימים פה כרגע. יש להם הכל, ממשאבים, מתקנים ועד האולמות הכי שווים, כל הטוב שיש באמריקה. כששיחקתי שם, הרגשתי שזה באמת הכדורסל המקצועני הכי גבוה שיש בספורט הנשים".
ממשיכה את השושלת
מי שנמצאת כרגע בקדמת הבמה של הכדורסל הישראלי באמריקה, לפחות ברמת השאיפות, היא גרזון. אחרי שלוש שנים באינדיאנה ופיתוח הקליעה לשלוש, הקלעית הישראלית עברה למרילנד, שנמצאת במקום השביעי באמריקה ובמאזן מושלם של 0:13. המעבר היה, בין היתר, כדי להציג יכולות בקבוצה טובה יותר לקראת הדראפט. "חשוב מאוד להיראות" אומרת דורון, "חשוב לבנות שם ומוניטין, שיראו אותך משחקת יותר מפעם או פעמיים בשנה".
גרזון הפכה לאחת השחקניות הבולטות במרילנד ורושמת 12.6 נקודות, 4 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים ו-1.4 חטיפות בממוצע למשחק על 28.7 דקות, כולל הופעת קלאץ' נהדרת במשחק הפתיחה של הביג 10 מול מינסוטה. היא משחקת תחת המאמנת ברנדה פירס, שנמצאת בקבוצה מאז 2004 והשחקנית הבכירה הראשונה שגייסה אליה הייתה דורון.
"המלצתי לה ללכת למרילנד קודם כל בגללה" אומרת דורון, "גם 20 שנה אחרי ששיחקתי שם, אנחנו עדיין מדברות ונפגשות לארוחת ערב פעם בשנה. ברנדה יציבה, יש לה המון ידע על השחקניות ועל מה שהן עברו, היא יודעת לנצח ולהביא שחקניות טובות. הקמפוס עצמו הוא אחד המדהימים שיש, תנאים מושלמים, יש שם גם קהילה יהודית מאוד טובה וחזקה, אבל ברנדה היא הסיבה העיקרית להמלצה".
"אין דרך אחת להצליח"
רביב עשתה דרך מאוד דומה לזו של דורון. שתיהן יצאו לתיכונים בגיל מוקדם וחוו היכרות עם הכדורסל האמריקני לפני המכללות, שתיהן גארדיות עם יכולות קליעה ויצירת מצבים מגוונות ושתיהן באותו הגובה (1.75 מ').
בעוד דורון הגיעה כבר מהרגע הראשון לקולג' גדול, רביב עולה בקצב שלה ברמות השונות ואחרי שנה ראשונה נהדרת בקווינפיאק, שם זכתה בכל תואר אישי אפשרי, עברה לאוניברסיטת מיאמי מה־ACC, שם היא אחת מצמד השחקניות המובילות ורושמת 12.9 נק', 2.0 ריב', 3.7 אס' ו־1.6 חט' בממוצע.
"אני רק מחזיקה אצבעות שהיא תצליח", אומרת דורון בהקשר לדרך הייחודית שבחרה רביב לעשות בתחילת הקריירה שלה. "אני לא חושבת שיש דרך אחת לעשות את זה. לכל אחת יש את הסיבות שלה, אבל בסוף זו התאמה קבוצתית עם הקבוצה ועם המאמנת, זה הכי חשוב. בסופו של דבר, לא צריך להיות באחד מחמש הקולג'ים הטובים כדי להגיע רחוק. גל מצאה את הדרך שלה, וזה מדהים".
רביב היא אולי הסמל לכך שישראליות יכולות לחשוף את עצמן לשווקים הגדולים דרך נבחרות ישראל הצעירות. בדומה לבן שרף, שנבחר ל־MVP של אליפות אירופה לנוער שהקפיץ לו את המניה לקראת הדראפט, כך גם רביב כיכבה עם נבחרת הנערות באליפות אירופה ב־2024 ובאליפות העולם בקיץ 2025, כמו גם עוד קמפיין עם נבחרת העתודה שכלל ניצחון סנסציוני על צרפת. גם מאיה זילברשלג, שכיכבה באליפות אירופה לנערות האחרונה, השתתפה במחנה "כדורסל ללא גבולות" של ה־NBA.
דורון בחרה לעזוב את ה־WNBA אחרי עונה אחת, אבל הרימה את כדורסל הנשים בישראל, שהגיע לשיא עם הזכייה של אליצור רמלה ביורוקאפ ב־2011. כעת היא מקווה שגם גרזון ורביב, בזמנן, יביאו לשינוי נוסף בארץ.
"אני רוצה להגיד שהן כן יחזרו לליגה שלנו וישחקו גם בקבוצות יורוליג. כשאני שבתי מניו יורק זה היה כדי לשים את הליגה הישראלית על המפה. כשרמלה רצו להחתים אותי בזמנו, הם לא רצו לשחק באירופה, ואחרי זה כמעט כל קבוצה מצאה את עצמה משתתפת במפעלים האירופיים.
"בסוף הליגה צריכה להרים את הרמה שלה ולהראות לשחקניות שהיא מספיק אטרקטיבית עבורן לחזור בחודשי הפגרה באמריקה", מסכמת דורון, "אני מקווה שזה יקרה וזה יעזור לליגה לעלות ולהיות יותר בתודעה. יש מוצר טוב, פשוט צריך לטפח אותו - לא רק את השחקניות, אלא את כל המסביב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
