"רק חמישה? למה שלא תבחרו לפחות עשרה?", הפצירו בנו כמה מאוהדי הפועל ירושלים בכדורסל, עת סיעור המוחות העביר הילוך בניסיון לגבש את החמישיה האולטימטיבית בכל הזמנים של קבוצתם האהובה. לבסוף, אחרי שילוב של שיקולים, הובן שלא הכל זה הישגים ותארים כשמגיעים לקבוצה שמונעת מאהבה - אז הנה הבחירה שלנו. מוזמנים לא להסכים כמובן.
5 השחקנים הגדולים בתולדות הפועל ירושלים
5. פפי תורג'מן (1989-1996, 1997-2001), שני גביעי מדינה
שלום, זהו הוא השם הפרטי איתו נולד מי שהיה אחד השחקנים האהובים ביותר בתולדות הפועל ירושלים, למרות שמקצועית היו מספיק גדולים ממנו. ב-11 העונות בקבוצה, למעט זכייה בשני התארים הראשונים בתולדות המועדון - גביעי מדינה שהושגו אחרי ניצחונות על מכבי תל אביב בגמר - הוא היה אחד הברגים המרכזיים בתקופה שירושלים הפכה לחלק מצמרת הכדורסל הישראלי.
4. מריו אוסטין (2005-2007), גביע מדינה אחד
כן, יש לו רק תואר אחד, אבל הסנטר העוצמתי שנחת במלחה בגיל 23 הוזכר כמעט על ידי כל המשתתפים בסיעור המוחות כמי שחייב להיכנס לחמישייה - אז הנה הוא כאן, כפי שהיה בחמישיית העונה של מנהלת הליגה ב-2006/2007. הוא קלע 17.5 בממוצע בשנתיים בישראל, כולל משחק אחד של 43 נקודות, וגם 18 שנה אחרי שעזב, בבירה עוד זוכרים את סופר מריו.
3. דונטה סמית' (2014-2016), אליפות אחת
התואר היחיד של דונטה עם הפועל ירושלים היה כל מה שאוהדי הקבוצה חלמו עליו שנים ארוכות - האליפות הראשונה בתולדות המועדון (אחת משתיים). מספר 15 היה בורג מרכזי בתואר ההיסטורי, שזכה להמון תשומת לב והחזיר בגדול על המגרש.
2. וויל סולומון (2003-2004, 2010-2011), גביע יול"ב אחד
שתי עונות בקושי, בשתי קדנציות שונות, כשהאחרונה בהן נגמרה בטונים צורמים, ועדיין, סולומון היה אחד משלושה שחקנים שאף אחד לא התווכח על מקומם בחמישייה המכובדת, גם לא על המיקום הסופי בה. היה מכוכבי הזכייה של ירושלים בתואר האירופי היחיד שלה, עם ניצחון גדול על ריאל מדריד בגמר גביע יול"ב ב-2004.
1. עדי גורדון (1991-1994, 1995-1998), 2 גביעי מדינה
"יש לי אהבה והיא תנצח", היה המוטו של הפועל ירושלים בכלל ועדי גורדון בפרט בשתי הקדנציות שלו בבירה. הוא נבחר פה אחד לתפוס את המקום הראשון ברשימה הזאת, גם בלי לזכות באליפות המיוחלת. כן, הוא היה כל מיוחד, בעיקר בסיבוב השני בקבוצה, אז זכה איתה בשני גביעים.
הראשון מבין הגביעים, בו זכתה הקבוצה בעונת 1995/1996, היה גם התואר הראשון בתולדות המועדון - כמובן עם סל ניצחון של גורדון בגמר מול מכבי תל אביב. ב-1998 פרש גורדון ממשחק, בגיל 32 - ורבים אומרים שזה היה מוקדם מדי.
קרובים לצמרת
זה לא היה קל להשאיר בחוץ רבים וטובים כל כך, אבל לא נשכח להזכיר את מי שהיו ממש קרובים: בר טימור, המעוטר בשחקני הפועל ירושלים, דורון שפר שהיה שם להביא את גביע יול"ב, יותם הלפרין, ליאור אליהו, ראדיסב צ'ורצ'יץ', אמארה סטודמאייר, בילי תומפסון, טרנס מוריס, קלי מקארתי וגם ג'ארד הארפר, שלמרות שהוא שיחק בקבוצה רק עונת אחת (וממשיך), הוכיח עליונות מקצועית.
