אדום חיוור: הפועל ירושלים החדשה פותחת עונה

הפועל ירושלים תחל מחר את עונת 2021/22 כשסימני שאלה רבים מרחפים מעליה: הבעיות בקו הקדמי, האפרוריות של הסגל הישראלי, החזרה של אורן עמיאל אחרי שנים ארוכות בחו"ל, ההתנהלות בקיץ, והשאלה הגדולה - לאן יכולה הקבוצה הנוכחית להגיע באירופה? "ישראל היום" מנסה לעשות סדר.

הסגל הישראלי

בעשור האחרון תמיד היו להפועל ירושלים ישראלים בכירים, כמו ליאור אליהו, יותם הלפרין, בר טימור, יוגב אוחיון, עידן זלמנסון, תמיר בלאט ואחרים. בקיץ האחרון החליטו במועדון לקצץ משמעותית בשכר שמוקצה להם, והמשמעות היא שמקומם בקבוצה יהיה פחות משמעותי, ודאי בכל הקשור לפן ההתקפי.

איתי שגב, שמגיע אחרי עונה שבה מיעט לשחק בקבוצת תחתית בצרפת בשל פציעה, יכול אמנם להשלים קו קדמי שיהיה מורכב משלושה גבוהים איכותיים נוספים, אבל כמו שנראה בהמשך, זה ממש לא המצב.

ווילי וורקמן הגיע מהפועל חולון בזכות יכולותיו ההגנתיות. עמית גרשון, שהיה שחקן משני בגלבוע/גליל, הובא גם הוא, והישראלי היחיד בעמדת הרכז הוא יובל שניידרמן בן ה־18. אדם אריאל, שקלע 4.8 נקודות בממוצע באירופה בעונה שעברה, הוא הישראלי הבכיר של הקבוצה. על הנייר, מדובר בסגל ישראלי אפור, בטח ביחס למה שבירושלים הורגלו.

הקו הקדמי

בקו האחורי האדומים מסודרים. רטין אובאסוהן ושון קילפטריק הם שני שחקנים איכותיים בעלי ניסיון אירופי. הראשון סחב בעונה שעברה את נימבורק לרבע גמר ליגת האלופות, והשני כבר שיחק ביורוליג ואף הצטיין באן.בי.אי. לצידם הובא ג'יילן אדאמס, שחקן עם איכויות התקפיות גבוהות שיכול להתברר כאחת מגניבות השנה.

אבל הקו הקדמי לא מספיק טוב, ואין אף שחקן מטרה מובהק בצבע. החתמתו של ת'ון מייקר אמנם עוררה הד גדול, כיאה לבחירה מספר 10 בדראפט, אבל הסנטר שכמעט לא שיחק בשנה האחרונה מתקשה בינתיים להיכנס לכושר, וגם כך היכולת שלו להשתלב בכדורסל האירופי מוטלת בספק. גם אם כן, הוא ודאי לא שחקן מטרה.

אנתוני בנט נראה טוב באימונים (ולא במשחקי ההכנה), אבל קשה להאמין שאת מה שלא הצליחו לעשות בקליבלנד, מינסוטה, ברוקלין, פנרבחצ'ה ובג'י־ליג, יצליחו לעשות בירושלים. לפי ההערכות, סיכויים גבוהים שאופציית היציאה מחוזהו תמומש בשבועות הקרובים. קייזר גייטס, שחקן נוסף שמעולם לא שיחק מחוץ לגבולות ארה"ב ויכול לשחק גם בעמדה 4, הוא לא הפתרון.

אורן עמיאל

המאמן בן ה־49, שלא עבד כמאמן ראשי בליגת העל מלבד תקופה קצרה לפני 15 שנה, חזר לישראל אחרי שנים ארוכות בחממה של נימבורק, ונתקל בסיטואציה שונה לחלוטין. בקבוצה הצ'כית אף אחד לא התערב לו מבחינה מקצועית, בעוד בירושלים המנכ"ל גיא הראל וגם המנהל הספורטיבי יותם הלפרין הם אלו שבונים את הקבוצה ומעורבים בכל שלב בעונה.

בצ'כיה הליגה חלשה והניצחונות נערמו בקלות, ללא קשר לאיכות הקבוצה שנבנתה בנימבורק. המנטליות המקומית של המנהלים לא הלחיצה גם אם העונה באירופה התחילה בצליעה, מה שאפשר שיפור הדרגתי שהתבטא בהגעה לשלבים המאוחרים בליגת האלופות בשנתיים האחרונות.

בירושלים, כאמור, מדובר בסיפור שונה לחלוטין. ההנהלה מעורבת ומתערבת הרבה יותר. האוהדים שלחוצים מהכישלון בעונה שעברה ומסימני השאלה בקיץ לא יקבלו בשקט הפסדים בפתיחת העונה. כמו כן, הליגה הישראלית קשה ושוויונית יותר מאשר הצ'כית, כך שאם הקבוצה לא תתחבר מהר - היא תספוג הפסדים גם בזירה המקומית. חלק מהאחריות, כמובן, ייפול על כתפי המאמן שכבר אמר באחד הראיונות לאחרונה: "קשה לחזור לישראל, אין כאן סבלנות".

השמועות על מערכת יחסים בעייתית בין המאמן למנכ"ל לא מועילות, אף שהראל ניסה כמה פעמים לשדר שהכל בסדר. אם התוצאות על המגרש לא יהיו טובות, הבעיות עלולות להתעורר. בל נשכח שעודד קטש, אחד המאמנים המוערכים במועדון הירושלמי, יושב בחוץ ללא עבודה ויהיה אופציה אטרקטיבית עבור כל קבוצה שתצטרך מאמן במהלך העונה.

אירופה

ליגת האלופות חשובה מאוד עבור ראשי הפועל ירושלים, שהכריזו בעבר כמה פעמים שהם מכוונים לזכייה במפעל. רק שמאז המעבר למפעל של פיב"א בקיץ 2018, האדומים לא העפילו אפילו פעם אחת לפיינל פור, ובעונה שעברה הודחו בצורה מביכה כבר בשלב הראשון.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

לנוכח חוסר הניסיון האירופי של רוב שחקני הסגל וכל סימני השאלה שהובאו לעיל, לא ברור אם הקבוצה הנוכחית יכולה לעמוד בציפיות הגבוהות. לעומת זאת, המומחים באתר המפעל חושבים שהפועל ירושלים היא הקבוצה שעשתה את הקיץ המוצלח ביותר ושהיא מסוגלת להגיע רחוק. כבר מחר, מול קרשיאקה החזקה, סגנית האלופה ואחת הפייבוריטיות לזכייה, נקבל תשובות ראשונות.