"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
רוצים שקט בנגב? בואו נהיה רעים
כשהבדואים מסתכלים עלינו כחמולה הכי פראיירית במרחב, הם לא סופרים אותנו • וכדי לשקם את מעמדנו בעיניהם - מדינת ישראל גם צריכה להשתולל
רה"מ בנט, השר כהן ובכירי המשטרה בעת ביקור ברהט, השבוע | צילום: נעם ריבקין פנטון

רוצים שקט בנגב? בואו נהיה רעים

כשהבדואים מסתכלים עלינו כחמולה הכי פראיירית במרחב, הם לא סופרים אותנו • וכדי לשקם את מעמדנו בעיניהם - מדינת ישראל גם צריכה להשתולל

קרני אלדד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

"אם מוחמד לא יבוא אל ההר, ההר יבוא אל מוחמד", אומר הפתגם העתיק. גם מוחמד מכיר את הפתגם הזה, והוא, לעומתו, דווקא בא אל ההר, ואל הגבעה, ואל המישור והבקעה, ומילא אותם. וארץ הנגב מלאה בו ובמשפחתו ובחמולתו ובשבטו, שישבו בה בלי היתר ותוכנית, ומלאה הארץ חמס.

ובמשך שנים ממשלות ישראל בחרו להתעלם. כי זה בנגב, כי זה רחוק, כי זה לא מפריע, כי אין לנו באמת פתרון, כי מי רוצה להתעסק בזה.

יש ספר ילדים מכונן שנקרא "דרקון - אין דבר כזה", שבו מסופר איך בבוקר אחד מופיע דרקון בבית משפחת ביקסבי. בילי רואה אותו, אבל אמא אומרת: "דרקון? אין דבר כזה". ובכל פעם שהיא אומרת את זה הדרקון גדל, עד שהוא ממלא את הבית ואי אפשר לגור בו.
אז כשממשלות ישראל אמרו: "בדואים מפירי חוק? אין דבר כזה", הם נתנו לדרקון (כמטאפורה, אם זה לא מובן מאליו, וכמובן לא מדובר בכלל המגזר) לגדול, ולגדול, ולגדול. וכשהדרקון הבין שאיש לא מסתכל או הולך להתעסק איתו, הוא התחיל לעשות באמת מה שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה. והוא גנב תחמושת מבסיסי צה"ל, והוא ירה בכבישים, וזרק אבנים, וגנב מהקיבוצים ומהערים השכנות, ושרף, וניפץ, והטריד בנות בקניונים וברחובות, והשתולל. הדרקון הפך את החיים של כל הסובבים אותו לבלתי נסבלים, והמליך את עצמו לריבון היחידי.

פעם, כשרק הופיע הדרקון, היה צריך ללטף אותו ולהגיד לו: "חמודי, ככה לא מתנהגים. אתה לא יכול לבנות איפה שאתה רוצה. אתה צריך אישורים", ואם הדרקון היה בונה בכל מקרה - היה צריך להרוס לו את הבית. פשוט ככה, כמו שעושים ליהודים. אנחנו הרי לא מדינה גזענית, נכון? חוק אחד לכל. ואם היו עושים את זה, זה היה כואב, אבל פחות ממה שצריך לעשות עכשיו, ומונע את הכאב והנזק שנגרמו מאז ועד עכשיו.

ועכשיו אנחנו עומדים נדהמים, ולא כל כך יודעים מה לעשות בשלב הזה, כי טנקים גנובים של צה"ל ברהט ממש לא מצטלם טוב, ובטח לא יעבור בממשלה הנוכחית, אף שאולי זה מה שצריך. ואחרי כל ה"בוקר טוב אליהו" וה"אמרנו לכם", אנחנו נשארים עם יותר מדי בדואים משתוללים ופורעי חוק, וזה לא עוזר לאף אחד שצדקנו. האמת היא, שלא יעזור גם אם יהיו פי שניים שוטרים באזור, או פי שלושה. הדרקון גדול וחזק ומלא ביטחון.

וכשהבדואים מסתכלים עלינו כחמולה הכי פראיירית במרחב, הם לא סופרים אותנו. וכדי לשקם את מעמדנו בעיניהם - מה שיחזיר את הריבונות והשקט - מדינת ישראל גם צריכה להשתולל. היא צריכה לעשות את זה פעם אחת, ובעוצמה כזאת שגם המתקשים והעקשנים יבינו.

מה צריך לעשות? הכל, ובלי פחד. למשל להרוס בתים שנבנו בצורה בלתי חוקית - ולא קשה יהיה למצוא כאלה (אפשר ללכת בשיטת האלימינציה), וכשלא יישאר בלוק אחד, מרפסת אחת, אוהל אחד בלי היתר חתום – יש סיכוי גדול שבניגוד למצופה, ההשתוללות הבדואית דווקא תהיה במגמת ירידה.

כי שבת אחים גם יחד, ההרמוניה הנכספת, יכולה לקרות רק כשהשבטים יבינו שיש כאן מדינה וחוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

קרני אלדד

עד גיל 40 הגדירה את עצמה כמוזיקאית, הלחינה, עיבדה, הפיקה, ניגנה (גיטרה וחליל) ושרה. הקליטה שלושה אלבומים של עצמה ועוד המון של אחרים. הקליטה דיסק בהוואנה, קובה, עם המוזיקאים הזקנים והמדהימים של האי. עבדה במועצת יש"ע, ובכנסת ישראל כדוברת של ח"כ אורי אריאל. כתבה בעיתונים שונים. מעצבת פנים בליבה ובעלת אולפן הקלטות במציאות.

Load more...