כשאיראן אומרת כן, למה היא מתכוונת

בשבוע שעבר ציינה איראן את "יום המאבק הלאומי ביהירות" לזכר ההשתלטות על השגרירות האמריקנית בנובמבר 1979. עשרות דיפלומטים אמריקנים הוחזקו כבני ערובה במשך חודשים בידי אספסוף מוסת, שנשלח למשימה בידי המשטר האיראני בהנהגתו של האייתוללה חומייני. רק לאחר שהממשל בראשות ג'ימי קרטר נכנע למרבית תביעותיהם של האיראנים, שוחררו בני הערובה.

המשבר היווה שיעור חשוב עבור המשטר האיראני שהיה אז בראשית דרכו, ולפיו האמריקנים מבינים רק כוח, וכי תחת לחץ ואיומים ימהרו להיכנע. חלפו יותר מ־30 שנה והאיראנים עודם משוכנעים - ודומה שכיום יותר מתמיד - כי כוח הוא השפה היחידה שהאמריקנים מבינים. מדינות מתוקנות היו מנסות להצניע ולהשכיח אירוע של השתלטות על שגרירות זרה בעיר הבירה שלהן, בהיותו הפרה בוטה של כללי התנהגות בסיסיים ביחסים הבינלאומיים. אבל איראן דווקא מתגאה בפרק אפל זה בעברה.

השנה עמדה במרכז החגיגות הצלחה נוספת שרשמו האיראנים במאבק הממושך שהם מנהלים עם ארה"ב. טהרן החליטה לחדש את המשא ומתן שהיא מנהלת עם וושינגטון בתיווכן של יתר המעצמות הגדולות, במטרה להשיג הסכם גרעין משופר, שיכלול הסרה של הסנקציות האמריקניות שפגעו קשות בכלכלת איראן, ואולי אף מחויבות אמריקנית קשיחה שלא לפרוש מן ההסכם כפי שעשה טראמפ בשנת 2018. בתמורה נכונה איראן להתחייב להאט את המרוץ לגרעין, ואולי אף להימנע מלחצות את הסף של ייצור פצצה גרעינית.

האמריקנים מחפשים אחר הסכם כזה מרגע שג'ו ביידן נכנס לבית הלבן, ועוד בחודש אפריל הם חידשו את השיחות הבלתי ישירות עם איראן בעניין זה. אבל האיראנים נותרו נאמנים לדרכם, להפעיל לחץ וליצור משברים כדרך להשיג את מטרתם, ובחודש יוני בעקבות בחירתו של הקצב מטהרן, אברהים ראיסי, לנשיא איראן - הם הפסיקו את המשא ומתן.

בזמן שחלף האיצה איראן את התקדמותה במסע אל הגרעין, וכך, למשל, בסמוך לפרסום הידיעה על נכונותה לחדש את השיחות עם ארה"ב, הודיעה טהרן כי הגדילה פי ארבעה את מאגר האורניום המועשר שברשותה, החיוני לייצור פצצה גרעינית. האיראנים גם העלו הילוך במאבק לדחוק את רגליה של וושינגטון מן האזור ולבסס את אחיזתם בסוריה, בעיראק ובתימן. מהלכי התגרות והסלמה אלו, ששיאם תקיפה של בסיס אמריקני בידי האיראנים ושלוחיהם לפני כשבועיים, לא רק שלא הביאו לתגובה צבאית אמריקנית, אלא נהפוך הוא - רק הגבירו את התיאבון ואת הרצון של וושינגטון להגיע להסכם בכל מחיר. אין פלא כי מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, מיהר להכריז כי ארה"ב כה חלשה שאיננה מסוגלת יותר להגן על ישראל.

אפשר שכל שאיראן מבקשת הוא למשוך זמן ולנהל משא ומתן עקר, שיאפשר לה להוסיף ולהתקדם אל הגרעין בתנאים נוחים ובלא לחץ מצידה של ארה"ב. אבל ייתכן שהאיראנים יתרצו לבסוף, ויחתמו על הסכם חדש שממנו הם יכולים רק להרוויח. שהרי אין בו באמת כדי לעצור את המסע אל הפצצה, שעבר כנראה את נקודת האל־חזור, אלא רק לעכב את ההכרזה הפומבית על אודותיו, ובינתיים תזכה איראן בהכרה ובלגיטימיות.