היא היתה איתנה כסלע, גולדה מאיר
דווקא בימים שבהם אין בישראל הנהגה איתנה, טוב להיזכר בדמותה של גולדה • להיזכר - ולתקן את העוול שנגרם לה בזיכרון הקולקטיבי
Your browser doesn’t support HTML5 audio
הדי מלחמת יום כיפור מוסיפים לזנב בזיכרון הלאומי, גם בימים אלה, 48 שנים לאחר פרוץ המלחמה. כמו לפי כללי טקס, שוב נחשפים מסמכים המתעדים פרקים עגומים בקורותיו של המשבר הלאומי החמור ביותר שפקד את המדינה.
מיתוס אחד כבר נופץ זמן קצר לאחר סיום המלחמה, ואפשר שגם בעיצומם של הקרבות הקשים, והכוונה למשה דיין. בעבר כבר "גנב" דיין מלוי אשכול, ראש הממשלה, את הילת הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים. ובדומה לעוול שנעשה לא אחת לדמותו של אשכול, הרי מי שירשה את הכס, גולדה מאיר, נשאה על גבה השחוח את כובד האחריות למותם במלחמה של 2,656 חיילים, ועוד אלפי פצועים. היא גם אשמה במחדל המודיעיני, ההפתעה שזממו מנהיגי מצרים וסוריה. כידוע, חוסיין מלך ירדן התריע בפניה כי שכנותיה עומדות לפתוח במלחמה, אך הדבר לא המריץ את ההנהגה המדינית והצבאית בישראל לנקוט צעדים מקדימים הכרחיים, כמו גיוס מילואים או מכת מנע. המחדל, אין מנוס, קרוי על שמה כי שימשה ראשת הממשלה. היא גם הודתה בטעויותיה. נוכח מצבה הצבאי החמור של ישראל, אף שקלה לשים קץ לחייה.
אבל, יש להדגיש: גולדה לא היתה מנוסה בקבלת החלטות ביטחוניות. סבבו אותה בכירי האלופים שבהם נועצה. ועדת אגרנט "ניקתה" את הדרג המדיני, כידוע, מאחריות למחדל. אבל בזיכרון הלאומי, אם נזהה אותו כהלכה, הונצחה גולדה כ"אישה הרעה", השנואה. אך טבעי שהמשפחות השכולות ליבו את גלי הביקורת כלפי גולדה. אף היה מי שביקש באחרונה להתחשבן עם זכרה, ודרש כי מותג הגלידה יחדל לשאת את שמה.
יש לציין שגם במפלגתה צץ מקור קדום יותר, שופע שנאה, לגולדה. שניים ממבקריה החריפים היו יוסי שריד ושולמית אלוני ז"ל, שליבו את הכפשת דמותה. אך לעומת פוליטיקאים - היסטוריונים של ביטחון ישראל, ובהם פרופ' אורי בר־יוסף, דווקא מהללים את תפקודה בימי המלחמה. לפני המלחמה לא עודדה השגת הסכם עם מצרים, כי התנאי המצרי היה נסיגה לגבולות 67'. היא היתה "נץ" מדיני, למורת רוחם של שריד, אלוני ואחרים. פרופ' בר־יוסף מדגיש שבניגוד לדימוי המעוות שהוטמע בציבור, גולדה השכילה להציג למפקדי צה"ל את השאלות הנכונות בדבר ניהול המלחמה. החלטותיה היו נבונות, מעריך בר־יוסף, נבונות יותר מאלה שקיבלו כמה מראשי הממשלה לפניה.
מקץ 48 שנים, מלחמת יום כיפור עדיין חורכת את תמונת הזיכרון הקיבוצי. יש הנזכרים במילותיו של משה דיין על חורבן הבית השלישי. דווקא בימים אלה, שבהם אין לישראל הנהגה איתנה כסלע, מוטב להיזכר בדמותה של גולדה מאיר, ואף לתקן אותה. היא היתה כסלע. היא היתה דמות אחת מקרב מנהיגינו שקיבלה החלטות נבונות. גולדה, מי שידעה לעמוד בפרץ ולמנוע את חורבן הבית השלישי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנויעקב אחימאיר
עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".
