קרן טרנר בירכה את שאול מרידור – וחשפה הרבה יותר מיום הולדת

קרן טרנר־אייל העלתה השבוע תמונה מיום הולדתו ה־50 של שאול מרידור. קודם כל מזל טוב, שאול. ובתמונה: כמה אנשים מחייכים, אורות גן, אווירה חמימה. והכיתוב: "האיחוד! (של החברים מאגף התקציבים) - חוגגים ביחד לשאול מרידור יום הולדת", ועוד משפט תמים: "מאחלת לנו ששולחן יום ההולדת יוחלף במהרה בשולחן הממשלה ונעבוד שוב יחד לתיקון מדינת ישראל".

ראשית, תזכורת קלה בנוגע לחברים: קרן טרנר, יוצאת אגף התקציבים, שנאמה בהפגנות קפלן נגד הרפורמה המשפטית (ונגד כל שבא, כמובן) והכריזה ש"הדרג המקצועי נרמס". היא כיהנה בדירקטוריון שצמח ישירות מתוך ארגון השמאל "אחים לנשק" וחתמה על מכתב של עשרות מנכ"לים לשעבר נגד הממשלה הנבחרת, ועוד. בהתאמה כאשת שמאל מוצהרת וקולנית, הצטרפה בחודשים האחרונים לרשימת נפתלי בנט לכנסת. אישה, מקצועית, נטולת אג'נדה. מה רע?

שאול מרידור, ראש אגף התקציבים לשעבר, התפטר במיני־דרמה ציבורית ב־2020. במכתב ההתפטרות כתב שאינו יכול "לתת יד להתנהלות הקלוקלת" של הממשלה, והכריז בראיון שביידן הוא "מנהיג אמיתי בניגוד לנתניהו". בהתאמה, הצטרף גם הוא לפוליטיקה השמאלית, למפלגת "ישר!" של גדי איזנקוט. בנו של דן מרידור, שהחל דרכו בליכוד של מנחם בגין ונדד בהתמדה שמאלה עם השנים. תפוח ועץ, נגיד.

טרנר ומרידור, שניהם מאגף התקציבים. שניהם הצטרפו לפוליטיקה, וזו כמובן זכותם המלאה והמבורכת: הרי שניהם תמיד היו אופוזיציה פעילה, והנה מגיע להם הקרדיט על כך שהם מודים בכך בפה מלא.

שנים סיפרו לנו שאגף התקציבים הוא גוף מקצועי. אובייקטיבי. נטול אג'נדה. שכל עניינם הוא טובת המדינה ותו לא. פקידים מסורים שלא מכירים ימין ושמאל, רק מספרים ושורה תחתונה. ואז מגיעה תמונה אחת מיום הולדת, עם ברכה אחת כנה מדי, ומתברר שאנשי החבורה הזו, עם הכוח הבלתי נתפס שהיה להם בידיים, איכשהו תמיד (תמיד) היו באותו צד של השולחן.

ובואו נהיה כנים רגע, ממש כמו קרן בברכת יום ההולדת: הכל בסדר, כולנו ידענו. תמיד. גם האגף הזה, שאמור להיות גוף מקצועי שבו מתנהלים בחרדת קודש בקופת המדינה, זה שאמור להחליט לאן הולכים מיליארדים על בסיס מספרים בלבד, פעל מתוך עמדה פוליטית מובהקת. כולם ידעו, אף אחד לא אמר, והמשחק נמשך.
כי ככה זה כשאתה לובש חליפה ומדבר בגרפים: אף אחד לא אמור לשאול אותך למי הצבעת.

עכשיו הוקל להם. וזה הדבר היפה שקרן טרנר עשתה בשבילנו בתמונת יום ההולדת של שאול. היא שחררה את כולם מההצגה המעייפת. לא צריך עוד לשחק את הנייטרליות הגדולה, את ה"מומחים" שלא מכירים מחנה פוליטי. נגמר. ברכת יום הולדת אחת - "נעבוד שוב יחד לתיקון מדינת ישראל", וזהו. לא בשביל המדינה. בשביל המדינה שלהם. ככה זה עם חונטה פקידותית סגורה. שליטה על כוח וכסף זה עסק ממכר. לפחות עכשיו, אחרי התמונה הזו, הם לא מעמידים פנים.
וזה, איכשהו, דווקא מרגיע. כי עדיף חונטה כנה על חונטה שמסתתרת מאחורי צדקנות של טבלאות אקסל.

תודה, קרן. באמת. ומזל טוב, שאול.