ימים מוזרים. תוך שימוש בטכנולוגיה מהעתיד וכשהכל מתרחש במרחב וירטואלי, צופים הישראלים בהיסטוריה מקומית שמתלקחת במחזוריות כמו התפרצות הר געש. רואים ואינם מבינים מה הם רואים. מביטים בלבה הניתכת ולא מבינים מה שורף את כפות הרגליים.
את תקיפת השוטרים האחרונה בכפר קאסם אפשר לפטור כאנקדוטה. יש שיחמירו ויתייחסו לאירוע כאל יוצא דופן, המצדיק תגובה תקיפה במיוחד. לא מעט פרשנים יגדילו לעשות וידברו על האירוע הזה ועל תקריות דומות מהזמן האחרון תוך שהם משתמשים במילה "תופעה". על אף רמתם הגבוהה של מקצועני הערוצים ובלי להתעלם מהיושרה המפורסמת שלהם, אני מחפש את ההקשר שעליו איש בתקשורת לא ידבר. אנחנו חיים בימים מוזרים, שבהם האמת חבויה ונסתרת בצללים. ימים שבהם האמת היא הדבר שעליו איש לא מסכים לדבר, והאמת היא שמדינת ישראל נתונה במלחמת אזרחים.
כל מי שנולדו לפני שנות האלפיים קושרים בדמיונם את המילה "מלחמה" לאימאג' של טנק שועט באבק על רקע נביחות האקורדיון של גבעת התחמושת - אבל זאת טעות; זו מלחמת האתמול. קרבות 2021 מתחוללים במכשירי הטלפון שלנו; ברשתות ובסרטונים. הפצועים אינם חיילים בחזית אלא התודעה שלנו, מוכה ומובסת פעם אחר פעם. הביטו לתוך הנשמה שלכם וראו מה מתחולל שם, בשעה שהילדים שלנו משמשים שקי אגרוף בשליחות ממשלה שאותה איש לא בחר. כך אנחנו מפסידים.
התפיסה הנפסדת של המושג "מלחמה" מעוורת אותנו מלהבחין במתרחש, וזה מה שמתרחש: שטחים נרחבים במדינת ישראל הם אקס־טריטוריה. לשטחים האלה לא ייכנס נציג השלטון, אלא אם כן הוא שואל את נפשו למות. השטחים האלה, מהגליל עד הנגב, בפועל, אינם חלק ממדינת ישראל. לערים האלה אמנם יכולה להיכנס מכונית שבה משפחה יהודית, אלא שאיש לא יהמר על עשרה שקלים שהיא גם תצא משם בחתיכה אחת. כל זה קורה בשעה שממשלת ישראל, בלב שלם ובנפש חפצה, מוסרת לאויב חינם אין כסף את כל מה שמבדיל בין קהילה למדינה.
אזרחי ישראל הערבים, כך קבעה עבורנו ההיסטוריה, חולקים בית משותף עם היהודים. כל עוד זה המצב - מדינת ישראל חייבת להקפיד על מעמדם כאזרחים שווי זכויות, ואם כבר מדברים, אז גם שוויון בחובות יתקבל בברכה. בין שתי הקהילות האלה ניטשת מלחמת דת ותרבות. האפשרות היחידה לחיים משותפים מותנית בהכרעה חד־משמעית במלחמה הזאת. את התובנה הפוליטית האלמנטרית הזו תושבי כפר קאסם רכשו מזמן.
מהבחינה הזו, ערביי ישראל מקדימים את הציבור היהודי ב־20 שנה. ערביי ישראל הם ציבור אמוני, ערכי ונחוש. מעולם לא עשו דבר שעליו לא הזהירו מראש, ועבור ערכיהם המקודשים הם מוכנים לשלם בכסף ובדם. מולם ניצב ציבור מבולבל, נטול הנהגה וחסר דרך. הסתכלו בסרטון מכפר קאסם: בשעה שהבריון המקומי כותש באגרופיו את נציג הממלכה, עומד חברו של השוטר המוכה, נשקו מוצלב על גבו והוא מתעד את האירוע במצלמה. האם יש אדם אחד שלא ברור לו מי המנצח?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו