מלחמת התודעה של איראן: שליטה במידע בזמן עימות

בעוד עיני העולם נשואות אל העם האיראני, בתקווה שימנף את המבצע הנוכחי לטובתשינוי המשטר, מנהל האחרון את המלחמה על שרידותו בזירת המידע, לא פחות מאשר בזירה הצבאית. באופן מסורתי איראן מייחסת חשיבות רבה לעוצמה רכה, והמאבק על המוחות והלבבות מהווה חלק אינטגרלי מאסטרטגיית העל שלה. חמנאי נהג להדגיש תדיר את ממד העוצמה הרכה, בעיקר כאמצעי התגוננות מפני השפעה מערבית באמצעות חוסן רעיוני ותרבותי. בהתאם, הושקעו מאמצים בבניית יכולות דיגיטליות שאותן ממנפת איראן לטובת מבצעי השפעה אשר נועדו לערער את יציבותן של יריבותיה, לשסות אותן זו בזו, לחזק את הזהות הלאומית האיראנית, ובעיקר לשמר את יציבות המשטר.

כך, שעות ספורות לאחר שהחלה המתקפה האמריקנית־ישראלית, נקטה איראן אסטרטגיית בידוד דיגיטלי.האינטרנט העולמי נחסם, חרף ההשלכות הכלכליות של מהלך זה. מדובר בהיגיון פשוט: שליטה במידע המוזרם אל הציבור מאפשרת שליטה בציבור עצמו. לפיכך, מאז 2011 מפתח המשטר האיראני רשת מידע לאומית פנימית, שבה זמינים לגלישה רק אתרים ממשלתיים, כדי להבטיח שליטה בפעילות המקוונת האזרחית ולמזער חשיפה לביקורת בינלאומית ואת יכולת ההתארגנות למחאה. מערכת זו הופעלה בעבר בעת מחאות נרחבות, בדגש על מחאת הדלק ב־2019 והמחאות הנרחבות בתחילת השנה. לצד חסימת האינטרנט, חותר המשטר האיראני לסכל כל ניסיון לחדור את החומה הדיגיטלית שהקים. זאת באמצעות מערכות שיבוש לווייני וזיוף אפליקציית "סטארלינק", שנועדה לפתות אזרחים להשתמש בה כדי לדוג את פרטיהם.

ככל שהמלחמה נמשכת והמשטר יורד מנכסיו הקינטיים, כך השאיפה האיראנית לייצר מראית עין של הישגים ולקעקע את הישגי יריבותיה הופכת דחופה יותר, כדי להעמיק את חוסר הפופולריות של המלחמה בקרב הציבור האמריקני וכדי להמחיש לציבור האיראני שכל ניסיון הפיכה נידון לכישלון. כך, למשל, הופצו טענות כוזבות בדבר פגיעהבנושאת המטוסים "לינקולן", השמדת מכ"ם אמריקני בקטאר, הפלת מטוס קרב אמריקני ליד כווית ועוד - לרוב בליווי תמונות שנוצרו ב־AI.

זאת ועוד, הופצו ברשתות החברתיות נתוני אבידות מנופחים בקרב הכוחות האמריקניים. בכירי המשטר אף ריכזו מאמץ תעמולתי ענף ברשתות החברתיות כדי לפמפם את הטענה שטראמפ בוגד בבוחריו בכך שהוא מעדיף אינטרסים ישראליים על פני אמריקניים, בניגוד לרוח ה־MAGA.

לפי שעה, נראה שדרמת הפריצה לשידורי הטלוויזיה הממלכתית באיראן בתחילת המלחמה, שבה הופיעו לפתע נאומים של נתניהו וטראמפ עם כתוביות בפרסית, היתה מהלך פתיחה מצוין אך נטול המשכיות. מעבר למאמץ הצבאי המשותף,שילוב זרועות אמריקני־ישראליגם בהקשר התודעתי עשוי להניב סינרגיה שתערער את שליטת המשטר האיראני בזרימת המידע לאזרחים, שמהם מצופה כעת להשלים את המלאכה.

לטובת מאמץ זה יש לרתום גם את המגזר הטכנולוגי שיסייע בהפרכה מהירה של דיסאינפורמציה איראנית ולייצר עקיפה דיגיטלית שתאפשר השגת עליונות בזירת המידע, המסתמנת כצופנת את ההזדמנות היחידה להשגת הבקעה במלחמה הנוכחית.