דיון סוער שהיה לי עם חברים גרם לי לרצון לשתף אתכם בתובנות. התפלמסנו על מהלכי הממשלה להתנות את סבסוד מעונות היום במיצוי כושר השתכרות ולהוריד את גיל הפטור מגיוס לחרדים ל-21 (ול-23 החל מעוד שנתיים).
מדוע חשוב להתפכח משכרון הכוח "החילוני"? מעשית, לא ניתן לגייס חרדים בכפייה. מרד של לא-חרדים, למשל, מרד מיסים, יסוכל באמצעות מעצרם של יחידים והרתעת כל היתר. לחרדים עמידות גבוהה יותר. פרשת עמנואל מדגימה זאת היטב. חרדים נכנסו לכלא, אך במבחן התוצאה הם ניצחו. הספרדיות והאשכנזיות לומדות בנפרד.
היבט אחר לשיכרון הכוח הוא התנגדותו של שר הבריאות הורוביץ להחלטת האוצר להתנות סבסוד מעונות היום ביציאה לעבודה של ההורים או ברכישת השכלה (או כישורים) להשתלבות בעבודה. הסבסוד, כמו מענקים, פטורים והנחות שמקבלים רק אלו שהכנסתם נמוכה, יוצר לחרדים "מלכודת עוני". לא משתלם לעבוד אם ההכנסה קרובה לסכום הפסד ההטבות (5,400 שקלים לחודש ויותר) שחווה מי שמשתכר מעבודה. משלמי המיסים לא יוכלו לעמוד בכך לאורך זמן. זה מעבר לכוחותיהם.
מדוע יש לפטור מגיוס ולא להוריד את גיל הפטור ל-21? כי המטרה של הורדת גיל הפטור היא הסרת חסם להשתלבות חרדים בעבודה. מבחינת השוויון בנטל, אין הבדל בין פטור בגיל 21, 23, 24 (כיום) או 18. בכל מקרה אין גיוס לצבא. לפטור מעל לגיל 18 יש משמעות אחת ויחידה: חיובו של הצעיר החרדי (שאינו רוצה להתגייס) ללמוד בישיבה.
מדוע הממשלה הנוכחית בחרה לחייב חרדים ללמוד בישיבה שלוש או חמש שנים? חשש מהבחירות הבאות, ולכן, שאיפה לרצות את ההנהגה החרדית. יודגש, לא להיטיב עם החרדים. ביטול החובה ללמוד בישיבה נותן לצעיר החרדי חופש בחירה ללמוד בישיבה, להתגייס לצבא (כן, יהיו גם כאלו), ללמוד ולעבוד. ההנהגה החרדית מעדיפה שימור "חרב" הגיוס כדי להשאירם בישיבה. מבחינתה, הייתה מעלה גיל הפטור ל-28 כפי שהיה עד 2014.
האם ניתן להצדיק את הפטור חוקתית? זו אפליה ברורה, שגם אינה מוצדקת כסרבנות אידיאולוגית. הטענה שהחרדים "אינם ציוניים" כבר מזמן אינה נכונה. הם מרגישים חלק מהמדינה ומודעים לחוסר המוסריות שבעמדתם. אך מדוע שבג"צ יפסול חוק שפוטר את החרדים מגיוס בהינתן שהיתכנות גיוסם מרצון קלושה, ובכל מקרה לא שוויונית (שכן יקבלו תנאים מפתים, בעוד שהלא-חרדים מגויסים בכפייה), ושגיוסם בכפייה אינו אפשרי? הרי פסילת החוק לא תביא לפתרון הבעיה אלא תתרום להמשך הזנחת הטיפול בה. זה אכן לא-שוויוני, אך כזה הוא גם הפטור מגיוס שניתן לבנות דתיות בעוד שבנות לא-דתיות חייבות בשירות. הבחנה משפטית בין גברים לנשים בנושא הפטור מגיוס, פסולה במידה זהה.
כיצד מתמודדים עם אי-השוויון? חייבים להעלות את שכר החיילים לשכר מינימום כשכר בסיס, עם תוספות לחיילים קרביים לפי האחוז שנהוג כיום. מדובר בהמון כסף, אבל זה יקטין את העוול שבאי-השוויון בנשיאת הנטל. כמו כן, יש משפחות נזקקות שהגיוס מונע מילדיהן לסייע בפרנסתן. מתן שכר מינימום לכולם יביא להקלה, וזאת בלי סטיגמה ובלי דרישות אדמיניסטרטיביות שיקטינו את מיצוי ההטבה. נזקקים יוכלו לתמוך במשפחותיהם, אחרים יוכלו לחסוך כדי לממן את הטיול שאחרי הצבא. זה עשוי אף להניע לא מעט חרדים להתגייס. שכר מינימום הוא המון כסף במונחי כוח צריכה חרדי. יש חרדים שמאסו בעוני. הם רואים את אבותיהם העניים ומוכנים להתגייס ביודעם שזו דרך המלך לשוק העבודה.
יורם מרגליות פרופ' מן המניין, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו