הפיראטיות האיראנית היא הזדמנות לישראל

סוף־סוף נגרר משטר המהפכה האיראני לטעויות קשות. צריך לקוות שאלה יצטברו למסה קריטית, שתשכנע אפילו את ממשל ביידן וחלק מן האירופאים שמדובר בסכנה ייחודית, המאיימת על הסדר העולמי במידה המחייבת מענה ייחודי. נראה שהאייתוללות הגיעו למסקנה כי המערב כה עלוב ולהיטותו להסכם גרעין כה פאתטית, שאפשר לנהוג באופן שאפילו מדינות סוררות כמו צפון קוריאה ומעצמה שלוחת רסן כמו רוסיה אינן מעיזות.

נטילת אחריות, ולו עקיפה, על תקיפה צבאית של מכלית שאינה ישראלית בנתיב שיט בינלאומי, אגב טענת נקמה על הריגת טרוריסטים בידי ישראל - היא קפיצת מדרגה באתגר האיראני המתמשך לסדרי החיים הבסיסיים בזירה הבינלאומית. איראן כבר הוכיחה את הברבריות של המשטר ברצח המוני של יהודים בארגנטינה, בניסיון רצח של שגריר ערב הסעודית בוושינגטון ובניסיון חטיפה של מבקרת משטר מארה"ב. היא מקיימת ומפעילה רשתות טרור רדומות, בהיקף ובפריסה גלובליים שלא היו כמותם.

בחודשים האחרונים היא מאיימת על הסחר העולמי בתקיפותיה על כלי שיט אזרחיים תמימים, בלא לטעון אפילו שאלה פגעו באיראן או סיכנו את האינטרסים שלה. גם אם מדובר בהחלפת מהלומות בזירה הימית סביב משלוחי נפט לסוריה כאמצעי למימון חיזבאללה, ממחישה התקיפה האיראנית הסלמה מסוכנת בבחירת המטרות, שאינה נוגעת רק לישראל.

כבר בשנות ה־80 הבהירו המשטר האיראני ושלוחיו כי בעיניהם לא רק אזרחים ישראלים הם מטרה לגיטימית במלחמה, אלא גם יהודים באשר הם. עכשיו הם רואים כבני ערובה גם אזרחים אירופאים בספינה יפנית, תחת דגל ליברי, המופעלת בידי חברה בבעלות חלקית של איש עסקים ישראלי. המסר הוא: אם לא תקבלו את תכתיבינו ותעזו לרסן את תקיפותינו, אין גבול למה שאנו מסוגלים לעולל, ואתם חסרי אונים.

מדובר בביטוי המובהק ביותר של טרור בינלאומי. זו המקבילה הבינלאומית לסחטן פלילי המאיים ברצח המוני של אזרחים תמימים ברחובה של עיר. בפרספקטיבה היסטורית, הוא מזכיר את מכת הפיראטיות באיי הבהאמה ובחופי הים התיכון של צפון אפריקה במאות ה־17 וה־18. הפעם לא מדובר בארגון טרור שקשה לבודדו להענישו, אלא במדינה המקיימת שגרירויות וסחר בינלאומיים, שדרכוניה מכובדים בעולם ומנהיגיה מנהלים משא ומתן בבירותיו. התנהגותה מערערת את הכללים הבסיסיים שאפילו מדינות כושלות ותוקפניות מכבדות, כדי לקיים לגיטימיות כלשהי למשטרן המאוס. אם מענישים את רוסיה על הרעלת אופוזיציונרים ועריקים ועל ניהול מלחמת סייבר נגד החברות המערביות, קשה להתעלם לאורך זמן משיטות חמורות לאין שיעור, גם אם היקפן ונזקן עדיין מוגבלים.

הפעולה האיראנית מחייבת את ישראל לא רק להעצמת מאמציה המדיניים, אלא גם להסלמת מהלכיה ההתקפיים. בתחום המדיני היא מחזקת את הטיעון נגד הסרת הסנקציות, תוך הדגשה כי מדובר בהסכם שלא יצמצם את האיום הגרעיני וייתן בידי איראן את הכלים לתנופה רבתי באיומיה האזוריים. בלא קשר להצהרות תקיפות, בלתי אמינות וחסרות גיבוי כוחני אודות הפרובוקציות הטרוריסטיות, תאותת הסרת הסנקציות לאייתוללות על השלמה עם החרפת התנהגותם. אפילו בממשל ביידן ובמערב אירופה יש לטיעון הזה עכשיו יותר אוזניים קשובות. בתחום הפעילות ההתקפית חשוב לעלות מדרגה לא רק בתקיפות בסוריה, אלא בעיקר באמצעי השיבוש המיוחסים לישראל באיראן עצמה, ולהרחיבן הרבה מעבר לתחום הגרעיני.

עם המשטר הזה אי אפשר להגיע להסכם שאינו הונאה עצמית. כל מה שמזיק לו - בארצו שלו, בזירה האזורית ובמערכת הבינלאומית - טוב לישראל, למדינות ערב, לאירופה ולארה"ב. עכשיו קל יותר לשכנע שכל מי שרוצה למנוע פרוטקשן בינלאומי בנתיבי השיט ובכל מערכת אחרת, חייב לבודד את טהרן מדינית וכלכלית ולפגוע בצבירת הנכסים האסטרטגיים שלה בכל דרך אפשרית.