"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כשארדואן אומר כן, למה הוא מתכוון?
ראשונה לזכות בחיזוריו היתה מצרים, אלא שמתברר שארדואן מסרב להיענות לדרישותיה של קהיר להתנער מן האחים המוסלמים. זהו לקח חשוב עבור ישראל
הרצוג וארדואן | צילום: אורן בן חקון, אי.פי, GettyImages

כשארדואן אומר כן, למה הוא מתכוון?

ראשונה לזכות בחיזוריו היתה מצרים, אלא שמתברר שארדואן מסרב להיענות לדרישותיה של קהיר להתנער מן האחים המוסלמים. זהו לקח חשוב עבור ישראל

פרופ' אייל זיסר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בחודשים האחרונים מאותתת טורקיה לישראל כי היא מעוניינת להביא לשיפור ביחסי שתי המדינות, שנתונים זה יותר מעשור במשבר עמוק. בשבוע שעבר העלו הטורקים הילוך כשנשיא טורקיה, ארדואן, התקשר לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, לברך אותו לרגל כניסתו לתפקיד, ודן עימו בדרכים להשיב את היחסים בין שתי המדינות למסלולם.

אי אפשר שלא להיזכר במפגש שקיים ארדואן עם הנשיא שמעון פרס בוועידת דאבוס בשנת 2009, סמוך למבצע עופרת יצוקה. ארדואן פוצץ את המפגש לאחר שהטיח בפרס כי ישראל הורגת ילדים פלשתינים, ובכך נתן את האות להידרדרות ביחסי שתי המדינות.

דרך ארוכה עבר ארדואן מן המפגש עם פרס ועד לשיחה עם הרצוג, שבמהלכה סיכמו השניים כי "יחסי ישראל וטורקיה הם בעלי חשיבות רבה לביטחון וליציבות במזרח התיכון, וקיים פוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחומים רבים".

המניע הטורקי ברור. המדיניות הלעומתית של ארדואן למול העולם כולו הביאה אותו למבוי סתום. הכלכלה הטורקית מדשדשת, האינפלציה מרקיעה שחקים ועימה גם חובותיה של טורקיה, באופן שמקשה עליה לגייס כספים חדשים. המעורבות הצבאית הטורקית בסוריה ובלוב שיקעה את אנקרה בביצה טובענית, וגם יחסיה עם ארה"ב מצויים בשפל חסר תקדים. ביידן, בניגוד לטראמפ, אינו מוכן לסלוח לארדואן על דיכוי האופוזיציה מבית, ורואה בו רודן. ביטוי למתח בין אנקרה לוושינגטון נמצא בהחלטת הקונגרס האמריקני להכיר בטבח הארמנים.

ארדואן מבקש לשפר את יחסיו עם שכנותיה של טורקיה כדי לא להישאר מאחור. ראשונה לזכות בחיזוריו היתה מצרים, אלא שהדרך לפיוס בין שתי המדינות עודנה ארוכה. מתברר שארדואן מסרב להיענות לדרישותיה של קהיר להתנער מן האחים המוסלמים, אויביו בנפש של המשטר המצרי.

זהו לקח חשוב עבור ישראל בכל האמור במגבלות הקשר המתחדש עם טורקיה. ארדואן מושקע מעל ראשו בתנועת חמאס. לפיכך, אין סיבה להניח שבכל פעם שיפרוץ משבר בעזה או למול הרשות, שוב לא "יקפוץ לו הארדואן" ושוב נשמע הצהרות דוגמת זו שהשמיע במהלך מבצע שומר החומות, ולפיה הישראלים "רצחו ילדים בני חמש או שש. רק מציצת דמם של ילדים אלו מספקת אותם".

אחרי כל זה, יש חשיבות להידבר עם טורקיה ויש אינטרס בקידום שיתוף הפעולה עימה בתחומי הכלכלה ואולי גם בתחומים נוספים. שתי המדינות עשויות להרוויח מכך, וזהו הדבר החשוב עבור ישראל. כך נוהגת ישראל גם במקרה של ירדן, שותפה ביטחונית ממעלה ראשונה ממזרח, אבל שרחובות בירתה, רבת עמון, שטופים שנאה יוקדת לישראל.

צריך לנהוג בארדואן מנהג כבדהו וחשדהו. להידבר ולהגיע להסכמים, אבל להכיר במגבלות שיתוף הפעולה בין המדינות, לא להיות מופתעים בעת שארדואן משחרר הצהרות רעילות בגנות ישראל, ובעיקר - אין סיבה לזנוח את מערך הבריתות ואת שיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והכלכלה שכוננה ישראל עם שותפים חדשים באגן המזרחי של הים התיכון, ובעיקר יוון וקפריסין, מדינות בלקן אחרות ואף מצרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אייל זיסר

פרופ' אייל זיסר הוא מומחה למזה"ת ואפריקה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב

Load more...