המהלך המשלים של המלחמה באיראן

המלחמה באיראן מעוררת סערה עולמית, ולא מאותן סיבות שמרגשות אותנו הישראלים. הסיבה היא החלטתה של איראן לסגור את מצרי הורמוז השוכנים בין חופיה הדרומיים לבין איחוד האמירויות.

מצרי הורמוז הם העורק הראשי של שוק האנרגיה העולמי והשער לאחת מבארות האנרגיה החשובות בעולם: המפרץ הערבי (המוכר יותר כמפרץ הפרסי). כ־20% מהנפט הנסחר בעולם ויותר מ־20% מהגז המונזל הטבעי (LNG) עוברים דרכם.

הנפגעים מסגירת המצרים הם כמובן ספקיות הנפט (סעודיה, עיראק, כוויית ואיחוד האמירויות), שרוב יצוא הנפט שלהן עובר דרך מצרי הורמוז, וספקיות הגז המונזל (העיקרית שבהן היא קטאר); צרכניות האנרגיה, ובראשן סין, ששליש מכמות הגז הקטארי שעובר במצרים מגיע אליה; מדינות אירופה, שמאז המלחמה באוקראינה מסתמכות על הגז הקטארי כחלופה לגז הרוסי; וגם צרכני משנה רבים. שכן מחסור בכמות גדולה כל כך של נפט וגז יוביל לזינוק במחירי האנרגיה, ובכך לעליית מחירים כללית במשק.

הפגיעה הכלכלית שסופג עכשיו העולם בעקבות סגירת מצרי הורמוז מצטרפת לזו שספג בשנתיים האחרונות בעקבות הטרור שהטילו החות'ים, שלוחיו של משטר האייתוללות, על מצרי באב אל־מנדב.

לפי מדד פיטצ', השיבושים שחוללו החות'ים בנתיב הסחר הימי העובר מהמזרח לאירופה דרך תעלת סואץ האמירו את עלויות השינוע בין סין לאירופה בכמעט 400% ואת מחירי השינוע העולמיים בכ־160%, ואלה העלו את מחירם של מוצרי הקצה בכל העולם.

שליטתה של איראן על מצרי הורמוז ובאב אל־מנדב – שתיים מתוך שש נקודות המשנק החשובות של נתיבי הסחר העולמי – והקלות שבה היא יכולה לשבש את האספקה השוטפת בין המזרח למערב מדגישות לא רק את הצורך בהחלשתה ובצמצום השפעתה במרחב, אלא בעיקר את הצורך בציר סחר חלופי שישחרר את העולם מהתלות הכלכלית בה.

ציר חלופי זה הוא ה־IMEC, הפרויקט הבינלאומי הענק שמובילה ארצות הברית מאז ספטמבר 2023, ובמרכזו יצירת מסדרון סחר כלכלי שיעקוף את שתי נקודות המשנק הימיות ויחבר את הודו לאירופה באמצעות מעבר יבשתי דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל.

ה־IMEC לא רק יפחית את הצורך בשימוש במצרי הורמוז ובאב אל־מנדב המאוימים, ולכן יאפשר להחזיר את היציבות והביטחון לסחר הבינלאומי, הוא גם יהיה קצר יותר ומהיר יותר מהחלופות הימיות. יתרונות אלו יאפשרו הורדה משמעותית של עלויות ביטחון ושינוע, ובכך גם הורדת מחירים משמעותית של מוצרי הקצה, שתורגש בכל בית בעולם המערבי.

האצת פרויקט ה־IMEC צריכה להיות המהלך האזרחי המשלים למהלך הצבאי שמובילות ארה"ב וישראל, אשר יחליש באופן משמעותי את השפעתה של איראן ושל הציר האנטי־מערבי על המרחב, ויהפוך את היציבות המדינית והכלכלית במזרח התיכון ממצב זמני לארוך טווח. יש לקוות כי זו הסיבה לביקורם הקרוב של וויטקוף וקושנר באזור.

לפני פרוץ המלחמה עם איראן נשמעו באירופה קולות אשר ביקשו להסיט את מסלול ה־IMEC המתוכנן כך שידלג על ישראל – מצפון דרך סוריה ולבנון, או מדרום דרך מצרים. העוצמה והתעוזה שמפגינה ישראל במלחמה הנוכחית בפרט, ומאז 7 באוקטובר בכלל, המחויבות הבלתי מותנית שלה לארה"ב ותרומתה האדירה להחזרת הביטחון והיציבות למזרח התיכון, חוזרת ומדגישה עד כמה חיוני לדבוק בתוכנית האמריקנית המקורית, ולהעביר את ה־IMEC דרך ישראל.

ישראל היא העוגן של היציבות האזורית, ורק באמצעותה ניתן יהיה להבטיח שמסדרון הסחר החדש ישיג את מטרתו.

ד"ר ענת רוט היא מנכ"לית פורום שילה; מעין חיים כהנוב הוא חוקר בפורום שילה