הַהֶדֶף

בְּיַלְדוּתֵנוּ הַהֶדֶף הָיָה בְּעִקָּרוֹ הֵד

עִמּוֹ נִכְנַסְנוּ לַחֲדָרִים סְגוּרִים -

וְאַמִּיצֵי הַשּׁוֹבְבוּת לִמְעָרוֹת מִזְדַּמְּנוֹת.

הִשְׁמַעְנוּ בְּתוֹכָם אֶת קוֹלוֹתֵינוּ הַדַּקִּים

כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלֵינוּ כְּפִי שֶׁנִּשָּׁמַע בְּבַגְרוּתֵנוּ,

כָּךְ הִבְהַלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּסַכָּנָה זְהִירָה.

הַהֵד הַיַּלְדוּתִי גִּדֵּל אֶת עַצְמוֹ לְהֶדֶף,

נִכְנָס הוּא לָחֳמָרִים נְפִיצִים שׁוֹנִים

וּלְמָה שֶׁהָאָדָם מַמְצִיא כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הַתִּקְוָה.

הַהֶרֶס הָאֱנוֹשִׁי הִצְלִיחַ לְהַרְחִיב אֶת תְּחוּמָיו

מֵעֵבֶר לַזְּמַן שֶׁבּוֹ הוּא מִתְרַחֵשׁ:

פְּצָצָה מִתְפָּרַעַת הִיא הֲכָנָה זְדוֹנִית

לַהֶדֶף הַמְּפָרֵק שֶׁיָּצוּץ מַעַצְמוֹתֶיהָ.

הַמּוֹרֶה שֶׁנִּסָּה לְלַמְּדֵנוּ הֲדִיפַת כַּדּוּר בַּרְזֶל

לֹא נִחֵשׁ שֶׁשִּׁעוּרָיו יָשׁוּבוּ לְהַרְעִימֵנוּ.

אָנוּ מְבַקְּשִׁים לְהַשְׁלִיךְ מִקִּרְבֵּנוּ אֶת מִטְעַן הַקֹּשִׁי

אַךְ יֵשׁ הַהוֹדְפִים אֶת שִׂנְאָתָם עַל תְּחוּמֵי גּוּפֵנוּ -

אֲרִיזַת רַעַל מִתְעוֹפֶפֶת בֵּין יָמִים וְיַבָּשׁוֹת.

הֲדִיפַת אוֹיֵב וְזֶה הַהוֹדֵף נְשִׁיקַת אוֹהֵב,

מִי שֶׁהוֹדֵף קִרְבַת אַחֵר וּמִי שֶׁדַּף חַיָּיו מְהַדְהֵד:

אָדָם נֶהֱדָף לְתוֹךְ גּוֹרָלוֹ וְשָׁם מוֹצֵא

אֶת נֶהְדְּפֵי זִכְרוֹנוֹתָיו.