דם, נפט ונקמה: איראן סוגרת חשבון עם מדינות המפרץ

רבים בעולם שואלים מדוע מתחילת המלחמה איראן בוחרת לתקוף דווקא את מדינות המפרץ?אם טהרן מבקשת להגיב על חיסולים ותקיפות בשטחה, התגובה ה"טבעית" אמורה להיות נגד מי שתקפו אותה: ישראל וארה"ב, או נגד אינטרסים מובהקים של שתי המדינות בכל מדינה אחרת.

אז למה איראן נמנעת מתגובה מול סוריה למשל, שם צמח שלטון חדש שהפיל את בן בריתה של טהרן, וכיום הוא שלטון חלש ובתחילת דרכו, אך העז לגרש אותה ואת תומכיה ואף מפגין כלפיה עוינות גלויה? האם יותר "קל" לתקוף או לחבל באינטרסים של אותו שלטון?

כדי להשיב על כך צריכים לחזור לקרע ההיסטורי בן 1,500 השנים לערך בין שני הפלגים הגדולים באסלאם. הסונה שהנהיגו את האסלאם מתחילתו, והשיעה שטענו כי ההנהגה היתה אמורה להיות בידיהם לאחר מותו של המייסד הנביא מוחמד.

די להביט ארבעה עשורים לאחור לראשית שנות ה־80 שהיו "תור הזהב" של ניסיונות יצוא המהפכה החומייניסטית. איראן שלחה זרועות לכל עבר, אך למעט לבנון וסוריה של משפחת אסד שאיבדה את השלטון לפני יותר משנה, רוב המדינות הערביות הקימו חומת מגן שהדפה את ההשפעה השיעית, ומיליארדי דולרים שנלקחו מהעם האיראני הושקעו בטיפוח ארגונים קיצוניים במדינות ערב, השקעה שירדה לטמיון וחזרה לטהרן כבומרנג.

היום, למרות שמדינות המפרץ מארחות מיליוני אזרחים איראנים ומקיימות קשרי מסחר עימה, טהרן בוחרת בדרך האש. הירי המסיבי של טילים וכטב"מים תחת הכסות המגוחכת של "פגיעה במטרות אמריקניות" הוא מסך עשן בלבד, המטרה האמיתית היא נקמה היסטורית. המשטר בטהרן, הידוע בנקמנותו, לא שכח ולא סלח למדינות המפרץ על תמיכתן בסדאם חוסיין במלחמת שמונה השנים בין איראן לעיראק, מלחמה שהמיטה על איראן אסון כלכלי וגיאופוליטי.

מעבר לנקמה, מדובר בקנאה אסטרטגית. איראן צופה בחרדה בשגשוג של קטאר, איחוד האמירויות וסעודיה. מדינות אלו, השולטות בעורקי הנפט והאנרגיה, הן בעלות בריתה של ארה"ב בלי קשר למי שמנהיג אותה, והפכו למגנט להשקעות ענק בתיירות ובנדל"ן, בעוד איראן נותרת מבודדת ומדממת. פגיעה במפרץ היא פגיעה במודל הערבי המצליח, במיוחד על רקע הסכמי נורמליזציה ושיתוף פעולה אסטרטגי עם ישראל.

במשך שנים ניסתה מכונת התעמולה האיראנית לצייר את המדינות שהתנגדו לה, דוגמת מצרים, כ"משרתות האינטרס הציוני". היא בנתה לעצמה תדמית מזויפת של "מגן הערבים" בדגש על הפלסטינים הלבנונים, רק כדי להשתלט על סדר היום ברחוב הערבי, להפריד ולמשול בין האזרחים למנהיגיהם או למדינותיהם.

כעת איראן סימנה מטרה ברורה: לחבל בשגרת החיים ובכלכלה של מדינות המפרץ. היא אמנם מצליחה להכניס את האזור למתח גבוה, אך על כך תשלם מחיר כבד. החשש הגדול כרגע במפרץ הוא דווקא שטראמפ יסיים את המלחמה בגלל רוסיה וסין, מבלי להביא לפגיעה אנושה בשלטון האייתוללות, פגיעה שתמגר את האיום האיראני בעשורים הקרובים.

הירי המסיבי של טילים וכטב"מים תחת הכסות המגוחכת של "פגיעה במטרות אמריקניות" היא מסך עשן בלבד. המטרה האמיתית היא נקמה היסטורית