"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא מכילה מורכבות וקושי: הפוליטיקה הזולה של המלחמה

ההתנגשות עם איראן חושפת תופעה רחבה: עסקנות ילדותית שמבטיחה ביטחון בלי מחיר ודורשת ודאות מוחלטת • אבל במציאות של מלחמה, כל החלטה כרוכה בסיכונים ובמחירים

,עודכן
0השמעה
מליאת הכנסת. יש צורך בזיהוי האינטרס הלאומי במציאות מורכבת. צילום: דוברות הכנסת

הפוליטיקה האינפנטילית - כלומר, פוליטיקה ילדותית שלא מסוגלת להכיל מורכבות או קושי - התחילה אמנם עוד הרבה קודם לכן, אךהמלחמה הנוכחית מול איראןחושפת את הפתולוגיה הזאת במיטבה, גם בישראל וגם בארה"ב.

נתניהו: "שיתוף הפעולה בין צבא ארה״ב לצה״ל הוא היסטורי" // איתי בית-און/ לע״מ, סאונד: ניר שרף/ לע״מ

אף שקל להתעלם ממנה, צורת הפרשנות הזאת היא אחד הדברים המזיקים ביותר לניהול פוליטיקה אפקטיבית, לזיהוי האינטרס הלאומי במציאות מורכבת, ולדרישה אזרחית ממקבלי ההחלטות להפגין אחריותיות ממשית - בעיקר בעידן של מלחמה.

ככלל, לפי הפרשנות האינפנטילית של המציאות הפוליטית, אפשר להגיע לכל הטוב בלי שום רע - כלומר, בלי לשלם על כך מחירים. המחיר, ככלל, נתפס לא כדבר מובנה במציאות, אלא כבחירה פוליטית צינית. הכוונה היא לא להצעת חלופה שבה המחיר הוא אחר - עדיף או מצומצם יותר - אלא ביקורת ששוללת בכלל את קיומו.

למשל, אסור לתקוף באיראן, כי הכלכלה תיפגע או כי יהיו הרוגים; אם יש אזרחים או חיילים שנהרגו במהלך המלחמה - המלחמה נכשלה. ומה עם הרוגי העתיד שעליהם איראן עמלה במרץ? גם זה לא אמור להיות. וכיצד אפשר לגרום לכך לקרות? זה לא ברור.

עוד יותר, לפי הפוליטיקה האינפנטילית, המציאות יכולה להיות מושלמת ומדינת ישראל יכולה לחיות בשלום, אך ורק אם נרצה. אם המציאות לא מושלמת, זה אומר שמקבלי ההחלטות שלנו מעדיפים את המציאות הבלתי מושלמת ופועלים אקטיבית למען יצירתה - למשל,נתניהו יכול לשמור על ביטחון מדינת ישראלבלי מלחמה, אבל הוא בכל זאת מעדיף את המלחמה. זה לא אומר בהכרח שהמלחמה היא תמיד בלתי נמנעת, אלא שלפי הפוליטיקה האינפנטילית, אין ולא יכול להיות שום גורם חיצוני שיכול להוביל אליה; רק הבחירה של מקבלי ההחלטות.

מאפיין נוסף הוא הדרישה לוודאות מוחלטת - כלומר, חוסר היכולת להכיל את העובדה שבכל חלופה, בעיקר בחלופה אמיצה, יש מרחב גדול של היעדר שליטה; שהמציאות, מטבעה, מתגלגלת בדרכים שאנחנו לא יכולים לצפות. במקום לדרוש להיערך בצורה טובה יותר לתרחישים שונים, הדרישה היא לפעול אך ורק כשאנחנו יודעים בוודאות שנשיג בדיוק את מה שאנחנו רוצים. ובהקשר שלנו: אסור לפעול באיראן עד שנדע שהמשטר ייפול או שלא יוכל לחדש את תוכניות ההשמדה שלו; רק כשנדע זאת בוודאות - כלומר, אף פעם - אז נוכל לפעול. משפיעני ימין שונים, כמו מאט וולש, מציגים עמדה זו כביקורת עניינית.

למעשה, מדובר בדרישה לא מציאותית למדיניות שאין בה פגמים ולעתיד שאין בו סיכונים או הפתעות לא נעימות - דרישה שלא יכולה לספק איש, מלבד שקרן שבהכרח יחתור תחת הסדרים דמוקרטיים בטענה שהמנגנונים המבוזרים והבלתי מושלמים שלה הם שמונעים מאיתנו את השלמות.

גם על אזרחי ישראל וגם על אזרחי ארה"ב (ויתר העולם) להפנים: למלחמה באיראן יהיו מחירים כלשהם. על מקבלי ההחלטות לפעול לצמצם אותם ולבחור בגרועים פחות מביניהם, אך יהיו מחירים. עלינו להיות בוגרים ולהתמודד עם העובדה הזאת, מבהילה ככל שתהיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר